הודו 13 – מייסור הסטודנטים מתייצבים גם למחרת. מורה כאן הוא כמו גוּרו, והתלמידים ממלאים את כל מצוותיו בצייתנות גם מחוץ ללימודים עצמם. זוהי המסורת מסבירים לי אחדים, ואילו אחרים מבקרים השיטה, וטוענים שהפרופסורים מנצלים ללא בושה את תלותם המוחלטת של התלמידים בהם. אלא שפרופסור מאהאדווה הוא לא פרופסור טיפוסי – הוא עממי, חם, ומדבר עם השרת ומוכר ...

       הודו 12 – מייסור מההתחלה – ועכשיו עם התמונות: ttp://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182 בחלק האחורי של הוואן שמסיע אותנו הנוסעים יושבים זה מול זה, והוא הופך לסלון שיחה. אנחנו נוסעים לתצפית בקאריגאטה – הגבעה השחורה, ושני המלווים שלי, מאהֶנדרה ומאדאפָּה שוקעים שם בשיחה ערה על רעות הלאומיות. מאהנדרה הוא משורר וסופר צעיר, ומאדאפה כותב דוקטורט על ספרות השואה. מאהנדרה מצטט למאדאפה ...

      הודו 11 – סוֹמאנאת'אפּוּרה מאז שפרצו לחדרי אני לא סומך על המנעולים ההודיים. כשהתגוררתי בפוּנה בסוף שנות השבעים שכרתי חדר בחצר של גורדוארה – בית תפילה סיקי – ולמרות שבדרך כלל אף אחד לא שש להתעסק עם הסיקים, פרצו את החדר ורוקנו אותו. אני נועל את חדרי בבית ההארחה במנעול יל שהבאתי איתי – חלק מציוד הפק"ל פה ...

      הודו 10 – מייסור סוואמי, הנהג של סוואמי ואני נוסעים למייסור. הנהג פותח לי את הדלת, סוגר את הדלת, סוחב את המזוודות. וישנו כמובן העוזר האישי, והאַיה, המשרתת של הבית. יס סר, פליז, סר. המעמדות האלה, הכלכליים,  לא צורמים פה לאיש, גם לא לסוואמי שכואב כל כך את האפליה של הדאליט שנוצלו לאורך דורות. להבדיל, זה מזכיר לי ...

    הודו 9 מההתחלה: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182   בנגלור, בירת קַרנאטאקה, ממוקמת על רמת דקאן כמעט קילומטר מעל פני הים, והרבה יותר יבש וקריר פה, במיוחד בשש בבוקר, כשאני יוצא עם סוואמי לריצת בוקר בגני לאלְבּאג. הגנים משופעים בעצים, בריכות לוטוס ושפע פרחים – בעיקר שושנים אדומות, שעל שמם  נקרא המקום 'לאלבאג' – הגנים האדומים. טיפּוֹ סולטן בנה אותם במאה ה-18, ...

     הודו 8 מההתחלה: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182   בארבע אחר הצהריים אני נוחת בשדה התעופה של בנגלור, שם מחכים לי הנהג והעוזר של מארחי, המשורר מודנאקודו צ'ינאסוואמי. סוואמי, כפי שקוראים לו ידידיו, הוא דאליט, כלומר בן לקאסטה של אסורים במגע. הוא נולד למשפחה כפרית, ובנה את עצמו במו ידיו. יש לו תואר במנהל עסקים ודוקטורט בספרות, והוא מנהל מחלקת החשבונות של ...

     הודו 7 בערב ה-25 בינואר אנחנו נוסעים עם ראגֶ'ש לחגיגת הגאטיה,  שם רוקדים הוואלוּצ'אפּאדוּ, האלים החיים. זוהי חגיגת הקאסטה של הת'ייָה. מהי קאסטה? – לא, לא ארבעת המעמדות  המפורסמים – הברהמינים, הלוחמים, הסוחרים והמשרתים. על ארבעת המעמדות מסופר בוודה שנבראו עם העולם, אבל הם לא הקאסטות אלא מסגרת דירוג כללית למערכת הקאסטות. הקאסטות משויכות למעמדות האלה או עומדות ...

     הודו 6    מההתחלה: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182   לקראת הצהרים התיק האבוד מגיע במשלוח מיוחד מטריוונדרום, ואנחנו ניגשים לאסוף אותו. הפלא הזה זוכה אפילו לסיקור בעיתון המקומי – שואלים אותי מה דעתי, כמשורר וכישראלי, על נהגי הריקשה של קראלה ולא משחררים אותי עד שאענה… רג'יוואן אוסף את שובּהא, המתרגמת שלי למאליאלאם, וכולנו נוסעים לכפר הולדתו, פאלֶדי, ששוכן במרחק שעה וחצי ...

     הודו 5 מההתחלה: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182   המשורר האמריקני דניס נרקס ואני לוקחים ריקשה לקוצ'ין ומשתכנים שם במלון אנאטהה בהאוואן, שמגיש ארוחות נפלאות וזולות – אפילו דוסה פשוטה – מאפה מקמח עדשים ואורז שמוגש עם רטבים ומטבלים שונים – הוא תאוה לחיך פה. אנחנו עולים על המעבורת למצודת קוצ'ין העתיקה, שם ברובע היהודי נמצא בית הכנסת העתיק מן המאה ה-16 ...

   הודו 4   מההתחלה: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22620&blogID=182   מטריוואנדרום אנחנו נוסעים שש שעות ברכבת לקאלאדי, מקום הולדתו של אדי שאנקרה, לאשראם נוצרי על גדת נהר הפּוּרְנה. תנאי המגורים ספרטניים ביותר אבל המקום משרה שלווה, מלא בעצי תבלין ופרי – ציפורן, אגוז מוסקט, בננות, קוקוסים ופירות הג'אק, שנראים כמין אשכים שעירים, ענקיים ובתוכם אגוזים עטופי ציפה בטעם גן עדן. ה'אב' המנהל את ...