רן יגיל סופר ועורך

בּרנריסטית עד קְצה המדרון עם פיתול קטן בסופו על הפרוזה היפה והמשמעותית של נחמה פיינשטיין-פוחצ'בסקי (נפ"ש) בספר הזה ובכלל   רן יגיל   תפיסת הסופר "הצופֶה לבית ישראל" כפי שהשתקפה בכתביו המסאיים של פרופ' דן מירון, שנלקחה מיצירה בעלת שם כזה של יצחק ארטר מתקופת ההשכלה, וכפי שדייק זאת יותר פרופ' אורציון ברתנא במחקריו ובמאמריו, עומדת כנר לרגליה של ההתעוררות ...

אֲנִי גִּבּוֹרַת אַל תַּגִּידוּ לִי שֶׁכָּל דָּבָר הוּא שִׁעוּר וְשֶׁאֱלֹהִים לֹא נוֹתֵן אֱגוֹזִים לְמִי שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם אֲנִי מִתְכַּרְבֶּלֶת בֵּין יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הוֹפֶכֶת דְּבָרִים קָשִׁים לְעוּגִיּוֹת מְתוּקוֹת נֶהֱפֶכֶת לְחֶמְאָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ יוֹדַעַת שֶׁלֶּאֱהֹב זֶה כֹּחַ הָעַל הַיָּחִיד.     דברים של המשוררת וחוקרת הספרות פרופ' ורד טוהר, ראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, על ספר השירה של סמדר פייל ...

בין חסד נוצרי למודרניזם אכזרי   על הסופר פרנסואה מוריאק, חתן פרס נובל, במלאת 140 שנה להולדותו "הנשיקה למצורע" – יופי של נקודת פתיחה לסופר:   פרנסואה מוֹריאָק (1970-1885) הוא סופר צרפתי, מודרניסט רליגיוזי, שאינו מוּכָּר מספיק לקורא הישראלי, אף כי כמה מספריו תורגמו לעברית בעבר בשנות בשנות השישים ובשנות השמונים של המאה העשרים. מוריאק מצליח לשלב היטב בפרוזה האישית ...

תריסר רגעים כל החרא / עינת שחק   לֹא אוּכַל לְהִתְעַכֵּב, עָלַי לִקְטֹם עָלִים מֵתִים מֵהָעֲצִיצִים עָלַי לְהַגְבִּיר עַצְמִי וִיסְטֶרְיָה נוֹבֶלֶת בִּן לַיְלָה מָוֶת חֶלְקִי אֵינֶנּוּ רוֹמַנְטִי הָיִיתִי בְּמָקוֹם בּוֹ אָסוּר לוֹמַר לְהִתְרָאוֹת עָלַי לְהִפָּרֵם מִמֶּנּוּ. תִּכְנַנְתִּי לְהֵאָהֵב אֲבָל הַמִּין נִטַּל בַּר מִנַּן. פַּעַם, סָבַרְתִּי, הַטּוֹב לְפָנַי סֻלַּקְתִּי מִן הַגָּן לִקְצֵה חַוָּה הָרִים לֹא רֶלֶוַנְטִיִּים, לֹא גְּבָעוֹת, תֵּל מֵגָלוֹמָנִי הוּא ...

מעל הכול האדם באשר הוא אדם   על ספר הביכורים של יעקב אשר "שבר פתוח"   אולי כדאי להתחיל את הביקורת הזאת על ספר הביכורים של יעקב אשר "שבר פתוח" דווקא בציטוט של שיר מינימליסטי ויפה שלו שנקרא בשם הפשוט "בַּלילות" וכותרת השיר בת המילה האחת היא גם מילתו הראשונה:     בלילות   אֲנִי סוֹפֵר אֶת מֵתַי, הַחוֹף סוֹפֵר ...

רגע   חַלּוֹן שְׁטוּף אוֹר מִשְׁתַּקֵּף עַל רִצְפַּת חֲדַר הָרַחְצָה.   בִּמְחִי מַגֵּב, אֵינֶנּוּ.   כתיבתהּ של ענבר תבור בספר "נוגעת לא נוגעת" ובכלל היא מעין ניסיון לשלוח מחושים דקים, מדויקים, המבקשים לקלוט את העולם. קליטת העולם בשיריה אינה רק הכרחית-קוגניטיבית, היא נעשית באמצעות הנגיעה החשופה, הנוגעת-לא נוגעת, המאפשרת להרגיש את הדברים באופן אינטואיטיבי, בתחושות של הרקמות הפנימיות. זוהי שירה ...

גברת ורבּורג, עירית לינור, ביקורת ועוד איך תהיה…   לעִתים נחמץ הלב לראות את עירית לינור בערוץ 14. הרי זאת כוהנת בבית הקברות של הימין. אישה שהייתה סופרת נהדרת על הגל הקל, כפי שאומר הנביא חבקוק "למען ירוץ קורא בו", כלומר בספריה, והפכה ברבות השנים לפאשיסטית- פּנאליסטית. מה יוצא לה מכל זה חוץ מאצבע בעין לשמאל הפרוגרסיבי הליבראלי שהיא כל ...

תקווה / סיגל אשל   כָּל בֹּקֶר אֲנִי מִתְמַסֶּרֶת בְּרַעַד לַנְּשִׁיכוֹת הַמְּרִירוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, כְּנֶגֶד תְּשׁוּקָתִי לְהִטָּמֵן בִּבְצֵק הָאֲדָמָה.   הִנֵּה זְרוֹעוֹתַי כְּבָר פְּשׁוּטוֹת חַפּוֹת מִתְּעוּקַת הַגְשָׁמָה – אֲבָל בִּגְרוֹנִי, בִּקְרָסִים שֶׁל בַּרְזֶל, מִתְעַרְבֶּלֶת תִּקְוָה אַלִּימָה.   סיגל אשל היא משוררת עם אורך נשימה פיוטי ונשמה גדולה, רוצה לומר, היא יודעת לכתוב שיר לירי ארוך ומרגש בלא כל מעידות. זה ...

מיקי הראל היא ציירת במילים ומשוררת בצבעים ואת השילוב הזה בין שתי האמנויות הללו: שירה וציור היא עושה באופן טבעי לחלוטין ובמין קדחתנות יצירתית נפלאה. גם בספר השירים החדש שלה, הרביעי במספר, בעל השם המקורי "כמעשה מראָה מול מראָה" היא מוכיחה את את היכולת הנדירה שלה לשזור בין שתי האמנויות.   להראל שירֵי מבט ונוף רגישים ביותר, שבהם באמת דבר ...

ריכוך / יואב תורג'מן   לֹא הָיְתָה זוֹ שְׁעַת חֲצוֹת לֹא רֵאשִׁית הָאָבִיב בְּשִׁפּוּלֵי הַכַּרְמֶל גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת רָעוּעַ נֶאֱחָז בִּשְׁקִיעָה אִטִּית בַּשַּׁעַר זוֹחֵל לוֹ הַתִּקּוּן   וְאַתְּ רִפַּדְתְּ מַכְאוֹבֵי עָבָר רִכַּכְתְּ אַט־אַט צַלְּקוֹתַי וְהַשִּׂיחַ, זָהִיר, הַסְסָנִי חָשַׂף חֻלְשׁוֹתַיִךְ וּמְעִידוֹתַי בְּאוֹתָן דַּקּוֹת הִסְתַּתַּרְתְּ בַּעֲנָוָה בְּגַב קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מִמַּעֲרָב וְאֵלּוּ סוֹכְכוּ דָּפְנוֹת לִבִּי   בדרך כלל אני איני אדם רומנטי מטבעי, אבל ...