לעמוד ליד האפשרי, עפרה קליגר, ספר שירים חדש בהוצאת עמדה, שירים מתוכו ודברים עליו

להלך בקטנות היומיום ולומר אמיתות גדולות

דברים בשולי המבחר "לעמוד ליד האפשרי"

 

רן יגיל

 

שירתהּ של עפרה קליגר מלווה אותי כבר כמה וכמה שנים ואפילו זכיתי להוציא את ספרהּ האחרון "על היש ועל האין בעולם הזה: שירים לגדעון" בהוצאת עמדה. זה לא היה ספר שירים אלא ספר מכתבים מדויק, פילוסופי ומרגש לבנה בעל הצרכים המיוחדים שנפטר. בסוף הספר צורפו שירים של קליגר על גדעון.

 

קליגר היא משוררת הגותית, לירית, עדינה ביותר, המתפרצת מדי פעם אל לב הקורא באמירות פילוסופיות על מצבו של האדם בעולם ועל העולם עצמו. זאת היא עושה מבלי להישאר מרוחקת, אקדמית וקרה, אלא באופן אינטימי המאפיין את השיר הלירי. זוהי שירת האינטלקט העדין שכל כך חסרה לי במקומותינו, ואני מוצא אותה לא רק אצל קליגר אלא גם אצל משוררת כיערה בן-דוד והמשורר פיני רבנו. כל השלושה לדידי לא זכו להערכה הראויה המגיעה להם כמשוררים עד כה. הם אנדרייטד ומגיע להם יותר.

 

קליגר היא משוררת בתוך סביבה עוינת ומזרח תיכונית שלא מוכנה לוותר על התרבות בכלל ועל התרבות המערבית בפרט. היא רואה באמנות ובהגות נכס. מתוך שיחות איתה אני יודע עד כמה יש לה טעם מוברר בספרות והיא יודעת היטב לאפיין כל משוררת או משורר, היא נוגעת בליבתם.

 

אין ספק ששירתהּ, שהיא שירה מתפתחת מספר לספר, הולכת ומתרחבת במעגלים קונצנטריים של תודעה אל עבר מחשבות עומק, היא שירה שאינה שוקטת על שמריה אלא מבקשת כל הזמן להתחדש ולגוון תוך שמירת קולו העצמי של היחיד.

 

בספר הנוכחי, שהוא מבחר כולי ומַקיף משיריה, ביקשנו קודם כול להביא שירים חדשים בראש הספר, לא בחזקת ישן מפני חדש תוציאו, אלא כדי להראות שגם בעבור שבעה ספרים משנות השמונים של המאה העשרים ועד היום, היא ממשיכה ליצור ולשורר באופן רגיש ותוסס כי הדבר ממנה ובה.

 

אחרי שער השירים החדשים באים השירים מתוך הספרים, כל אחד בשער נפרד, על פי הסדר הכרונולוגי מן המוקדם למאוחר. כאן כבר אפשר לאפיין את המייחד באופן מובהק את שירת קליגר. בדידות האישה בעולם הזה גם כשהיא במצב של זוגיות ודיאלוג; מוטיב העין השלישית השומרת אך גם מאיימת; האין והיש הסארטריאני תוך הדגשה כי הרבה פעמים ההעדר חזק יותר מאשר הממשות הגלויה לנו; האור המתעתע אך גם המזכך שמקורו בשמש שלנו שהיא אחת; שטח ההפקר שממנו נובעים הדברים בתוך מוחך הקודח, כמו למשל בשיר "עם בוא החגים":

 

"הָרְגָעִים הֶחָגִים סְבִיבִי, / הָרְגָעִים שֶׁבָּהֶם אֲנִי עוֹמֶדֶת בְּתוֹכָם / אֵינָם בַּעֲלֵי מִשְׁקָל, רוֹחֲפִים וּמִתְכַּלִּים. // הַשָּׁמַיִם נִשָּׂאִים מֵעָלַי / מִתְקַדְּרִים וּמִתְבַּהֲרִים / מַבִּיטִים בִּי עַד רֶדֶת חֲשֵׁכָה / וּמְצַפִּים לִתְגוּבָה, שֶׁאֶפְקַח עַיִן / לְלַוּוֹתָם בְּמַבָּט. // הַיּוֹם מִדַּלְדֵּל וְהוֹלֵךְ וְהַשָּׁעָה אֵינָהּ / דּוֹחֶקֶת בִּי לִצְעֹק: / אֶחֱזִי בָּרְגָעִים שֶׁנּוֹתְרוּ, שֶׁהוֹתִירוּ / לָךְ אֶת אֵינוּתָם. / אֲנִי עוֹמֶדֶת לְיַד הָאֶפְשָׁרִי / הַמּוֹבִיל לַמָּחָר…".

 

בשירה הזאת אתה תמיד עומד עם הדוברת, בצד ולבד, אתה לא באמצע העולם ובאמצע הזמנים כמו אצל אצ"ג, אלא אתה בא משפע פתחים וכניסות צדדיות אל ההוויה: מאחורי עץ, בשולי בניין. זאת שירה המהלכת בקטנות ומבקשת לומר אמיתות גדולות. כאילו רוצה המשוררת לומר לך: תאמר בכל יום תודה שאתה יכול "לעמוד ליד האפשרי", כשם המבחר הזה, גם זאת זכות, גם זה סוג של אושר קטן, דבר קטן וטוב.

 

לכן למרות שנימה של עצב קיומי עוברת כחוט השני בשירים, יש בה, בשירה הזאת, יסוד אופטימי של אהבת העולם כי החיים נתפסים יקרים בעיני המשוררת בתוך השיר ויש תחושה, כמו אצל סארטר בספרון "האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם", או אצל קאמי ברומן "הדֶבֶר" שבתוך עולם אבסורדי ובלתי מתפענח, אתה שהושלכת לכאן, יכול להפיק תמיד את הטוב מתוך הרגע הקטן אם תיצמד לאמת ולא תמכור לעצמך אשליות אבודות. בשירים נראה כי אין לדוברת אלא הרגע הזה.

 

 

11 שירים יפים מתוך המבחר "לעמוד ליד האפשרי" של עפרה קליגר, שיר אחד מכל שער המצוי בספר:

 

*

 

אֲנִי הוֹלֶכֶת וּמִתְמַעֶטֶת

כְּמוֹ בִּסְפִירָה לְאָחוֹר.

חֲלוֹמוֹת מְרַקְּדִים מַנִּיחִים כַּף יָד

עַל כָּתֵף הֲזָיָה.

מַנְגִּינָה מְמַלֵּאת אֶת

גְּבִיעֵי הַלַּיְלָה

בְּיָרֵחַ סְחַרְחַר.

 

אֲנִי הוֹלֶכֶת וּמִתְמַעֶטֶת.

עוֹד רֶגַע וְאֶהְיֶה מוֹשָׁב רֵיק

אַחַר הַצָּגַת הַקּוֹלְנוֹעַ הָאַחֲרוֹנָה.

 

 

מן הנמנע

 

מִן הַנִּמְנָע לַעֲמֹד מִן הַצַּד וּלְהַמְתִּין

שֶׁהַמָּוֶת יוֹאִיל בְּטוּבוֹ לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמוֹ

אֵימָתַי הוּא מוֹפִיעַ וּמַה בְּפִיו

לוֹמַר בְּמוֹפָעוֹ.

מִן הַנִּמְנָע לַעֲמֹד מִן הַצַּד וּלְהַמְתִּין

שֶׁהַמָּוֶת יַצִּיג עַצְמוֹ וְלֹא נִתְיָרֵא

לָשֶׁבֶת לְצִדּוֹ וְלוֹמַר בְּשֶׁקֶט:

שׁוּם דָּבָר לֹא יִהְיֶה כְּפִי שֶׁהָיָה.

הַחְלֵף אֶת אֲרֻבַּת הָעַיִן!

פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת הַפְּנִימִית

הַחֲסוּמָה בְּגֶדֶר תַּיִל,

לְהִכָּנֵס פְּנִימָה,

זֶה אֶפְשָׁרִי

 

אֶפְשָׁרִי לִרְאוֹת אֶת גִּדְעוֹן.

 

 

ואף על פי כן

 

אֶצְבְּעוֹתַי הַחַמּוֹת לֹא עָלָה בְּכֹחָן

לְהַפְשִׁיר אֶת הַכְּפוֹר מֵעַל פָּנָיו,

אֶצְבְּעוֹתַי הַחַמּוֹת לֹא הָיָה לְאֵל יָדָן

לְרַכֵּךְ בִּמְעַט אֶת

הַשְּׁתִיקָה.

 

אֶצְבְּעוֹתַי לִטְּפוּ כָּל תָּו בְּפָנָיו,

כָּל תָּו,

כָּל תָּו

וְלָמְדוּ לָדַעַת אֶת תָּוֵי פָּנֶיהָ שֶׁל מְחָאָה

מְחָאָה נֶגֶד תְּבוּסָה.

 

אֲפִלּוּ הַמָּוֶת לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיו

אֶת שִׁפְעַת הַחַיִּים שֶׁהָיְתָה זוֹרֶמֶת

בְּרוּחוֹ

בְּנַפְשׁוֹ

בְּנִשְׁמָתוֹ,

שֶׁעָזְבָה אוֹתוֹ וּבְפִיהָ עָלֶה שֶׁל זַיִת…

 

 

*

 

יוֹם־יוֹם אֲנִי רוֹאָה אֶת הַבִּלְתִּי נִרְאֶה אֲשֶׁר

מוֹפִיעַ בְּפָנַי וְנוֹגֵעַ בִּי.

אֵינִי יוֹדַעַת הַיּוֹם מַה נִּרְאֶה לָעַיִן לַאֲשׁוּרוֹ

אֲנִי רוֹכֶנֶת עַל הַסָּמוּי מֵעֵין רוֹאִים

מְבַקֶּשֶׁת לְהָפְכוֹ עַל פָּנָיו,

צוֹלֶלֶת אֶל תַּחְתִּיתוֹ וּבוֹדֶקֶת שִׁכְבוֹתָיו

כְּאִלּוּ הָיוּ מַאֲגַר מַיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית מְבַקֶּשֶׁת עַל נַפְשָׁהּ

לְהוֹפִיעַ בְּשׁוּלֵי הֶעָבִים.

הָעֵט בְּיָדִי שׁוֹאֵל עַל הָעוֹלָם הָעָט עָלַי

רוֹצָה לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמּוֹ.

 

 

זווית נכונה

 

הִסְתַּחְרְרוּ בִּי אַרְבָּעִים גַּלְגַּלֵּי חַמָּה

וְלֹא תָּמִיד עָמַדְתִּי בַּזָּוִית הַנְּכוֹנָה

לְקַבֵּל אֶת קַרְנֵי הָאוֹר;

כְּאִלּוּ בִּקַּשְׁתִּי קֶשֶׁת אֲפֵלָה

עַל פְּנֵי מַעְגַּל הַחַמָּה

לַחְקֹר.

 

פְּעָמִים אֲחָדוֹת הֻבְהַלְתִּי לִתְפֹּס עֶמְדָּה

בַּזָּוִית הַנְּכוֹנָה

לְקַדֵּם רִאשׁוֹנָה אֶת קַרְנֵי הַחַמָּה

וְהֻכֵּיתִי בְּסַנְוֵרִים

מֵחֲמַת הָאוֹר.

 

אוֹמְרִים גַּלְגַּל חוֹזֵר יֵשׁ בָּעוֹלָם

וְאוֹמְרִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים זָוִיּוֹת לַחַמָּה

וּלְכָל אַחַת מַעֲלָה;

וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת הַזָּוִית הַנְּכוֹנָה.

 

 

בכל הלילות

 

בְּכָל הַלֵּילוֹת יוֹרֶדֶת אֲנִי לִלְקֹט

בִּפְאוֹת עוֹלָמִי עוֹלֵלוֹת

וּלְשַׁמֵּר

וּבְיָדִי נֵר

 

כְּשֶׁבְּיָדִי נֵר יוֹרֶדֶת אֲנִי בְּכָל הַלֵּילוֹת

לְשֹׁרֶשׁ עוֹלָמִי

לְהַשְׁקוֹת

וְלַעֲלוֹת

 

וְיוֹרֶדֶת שׁוּב בְּכָל הַלֵּילוֹת

לְרַגֵּל עוֹלָמִי

וְלִבְדֹּק

מַה נִּשְׁתַּנָּה.

 

 

אני הולכת במעגלים

 

אֲנִי בָּאָה אֵלֶיךָ מְכֻנֶּפֶת.

נוֹקֶרֶת בְּעִגּוּל שֶׁל מַיִם

מְלַקֶּטֶת הָאֶבֶן.

 

אֲנִי הוֹלֶכֶת בְּמַעְגָּלִים שֶׁל מַיִם,

מִתְרַחֶקֶת.

 

 

דמעה

 

דִּמְעָה הִיא מָסוֹף,

תַּחֲנָה סוֹפִית שֶׁאֵלֶיהָ מַגִּיעוֹת

הַשִּׂמְחָה וְהָעַצְבוּת.

 

הִיא נוֹגַעַת בְּלֶחְיֵךְ

לְהַרְגִּיעַ

כִּרְטִיָּה רְטֻבָּה.

 

כְּאֶבֶן שֶׁל סִיזִיפוּס

מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּמּוֹרָד

אַחַר שֶׁהַלֵּב שָׁבַר אֶת שִׂיאוֹ.

 

 

לעבור מעל לאין

 

א

קֻבִּיּוֹת שֶׁל לַיְלָה מֻנָּחוֹת עַל שֻׁלְחָנִי.

כְּשֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַבְחִין

אֲנִי בּוֹנָה מֵהֶן מַעֲקוֹת וּמֶחְלָפִים.

כָּךְ בְּלִי לִטְעוֹת אֶפְשָׁר

לַעֲבֹר מֵעַל לָאַיִן.

 

ב

מִפַּחַד הַחֲשֵׁכָה מִתְדַּפֵּק הַלַּיְלָה עַל דַּלְתִּי

מַכְנִיעַ כָּל תְּנוּעָה בַּשֶּׁקֶט הֶעָמֹק,

כָּל זִיעַ בָּאֲוִיר.

 

הַזְּמַן עוֹבֵר וְסוֹבֵב

נוֹגֵעַ בְּגוּף הַדְּבָרִים

וְנוֹגֵס וְנוֹגֵס…

 

 

חוקי הזמן

 

כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת

רוֹעֶה עָלוּם מֵאִיץ בְּמַחְשְׁבוֹתַי הַפְּזוּרוֹת

לְהִתְכַּנֵּס אֶל הַדַּף.

בְּאֵין רוֹאִים אַף אֲנִי אוֹרֶבֶת לַזְּמַן,

בּוֹדֶקֶת אֶת כְּנִיסוֹתָיו וִיצִיאוֹתָיו,

אֶת צְעָדָיו הַגַּסִּים אֶל תּוֹךְ הַגּוּף

כְּאִלּוּ הֻפְקַד עָלָיו.

כְּאִלּוּ הוּא בְּעָלָיו.

 

מָתַי אֶלְמַד אֶת הַמִּבְנֶה הַפְּנִימִי שֶׁל הַדְּבָרִים

וַאֲהַלֵּךְ בָּהֶם כְּחוֹצָה נָהָר בֶּחָרָבָה.

מָתַי אֵלֵךְ אֶל קְצֵה הַדְּבָרִים

אֶעֱמֹד עַל חֻדָּם

אָחוּשׁ אֶת עָקְצָם

אֶתְקַפֵּל אֶל תּוֹךְ עַצְמִי

וְאֶחְזֹר אֲלֵיהֶם עַד תֹּם.

 

וְהַיָּמִים חוֹלְפִים לְמַמֵּשׁ אֶת טִבְעָם.

 

 

*

 

יוֹם אֶחָד

שְׁתֵּי מִלִּים בָּאוּ לָעוֹלָם

יָצְאוּ מֵחֲלַל הַפֶּה: "גִּדְעוֹן נִפְטַר"

וְהָפְכוּ אֶת חַיַּי

לִסְדֹם וַעֲמֹרָה.

שְׁתֵּי מִלִּים בְּבֹקֶר אֶחָד

בָּרְאוּ עוֹלָם חָדָשׁ

עֲבוּרִי.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר

יוֹם אֶחָד…

 

 

לעמוד ליד האפשרי – שירים חדשים ומבחר, עפרה קליגר, עורך: רן יגיל, ניקוד: יאיר בן-חור ויצחק רפפורט, צילום על הכריכה: ארנון אורבך, עימוד ועיצוב הכריכה: יגאל ארקין, שלמי תודה למשורר ולסופר צדוק עלון על העזרה בהפקת הספר, עמדה, 158 עמודים, 78 שקלים