מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

ליידי לאזארוס – סילביה פלאת'

את השירה של סילביה פלאת" הכרתי ב-1996, כשידידה חדשה דחפה לי ליד, כמעט בהיחבא, עותק קטן, באנגלית, של ספר השירים Ariel. לא ידעתי כלום על הביוגרפיה העשירה של פלאת", אבל רותקתי. אחרי ששאבתי את הספר לוורידים נפגשנו שוב – אני והידידה – והחלטנו לתרגם יחד את הספר לעברית. נדמה לי שאז עוד לא יצא לאור שום תרגום שלו (התרגום של ...

קרא עוד »

אוונגארדיה

לאורך סדרת המאמרים "איך כמעט היינו אוונגארד", שעסקה בהתנסויות שלי במסגרת קבוצתית ואישית בתוך קהילת השירה הישראלית, נשאלתי כמה פעמים – מהן ברצינות ומהן בלגלוג – מה לזה ולאוונגארד. תשובתי – שעשויה להיות מפתיעה – היא שאם אחת הקבוצות האלה היתה יוצאת החוצה (מוציאה כתב עת, אנתולוגיה, סדרת אירועים או משהו) הרי שהיה מגיע לה הכינוי "אוונגארד" בדיוק כמו לכל ...

קרא עוד »

איך כמעט היינו אוונגארד (5 ואחרון)

בפרק הקודם: קבוצת "און" שואפת לכבוש את השירה העברית בתנופה אדירה. שנה אחרי שהקמנו את "און", היה ברור שהגיע הזמן לצאת החוצה. ההחלטה לעשות זאת בערב שירה (ולא בכתב-עת או באנתולוגיה) נראתה טבעית על רקע מבול כתבי-העת שהחלו לצאת בשלב זה, ובגלל שהכוחות היצירתיים בקבוצה כללו באותה נקודהמוזיקאי ולפחות שתי משוררות עם רקע בתיאטרון. מאותה סיבה, ובהתאם לכותרת הישנה של ...

קרא עוד »

ביקורים / משמעת עצמית

שוב לא עדכנתי את הבלוג מזה זמן מה, וגם הפעם הגורם הוא ביקור משפחתי – הפעם של הצד שלי במשפחה; כולם מנסים לנצל ככל האפשר את האביב  הנפלא באזורנו ולבוא לבקר. זה נפלא אבל דחוס: עד שעברנו לכאן אני לא זוכר כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שביליתי שבוע אינטנסיבי עם המשפחה. יחד עם עבודה וחובות אחרות זה השאיר מעט ...

קרא עוד »

ניסיון באלף בית (עפ"י שירה ארד)

הניסיונות של שירה באלף בית הדליקו אצלי משהו  – אני מאוד אוהב לתת לעצמי אתגרים ותרגילים. כמובן, כמתרגל עצמי אני מאוד קשוח, ולכן גיבשתי כללים נוקשים ביותר: ניסיתי לראות  מה אפשר להפיק מכתיבת כל האותיות לפי הסדר כאשר ביניהן נכנסות רק אותיות אהו"י, רווחים וסימני פיסוק. הנה למשל אמירה קטלנית על חובבי משחקי מזל: אוהב גד, הוזה חטא: יכל מנסוע, ...

קרא עוד »

איך כמעט היינו אוואנגארד (4)

כמו קבוצת "קסת", גם הקבוצה הבאה שהשתתפתי בה החלה בעקבות ערב שירה. אבל בניגוד להתחלה הדרמטית של "קסת", המקום היה צנוע הרבה יותר – בסך הכל המושב האחורי של מונית שירות מחיפה לתל אביב, שם הצטופפתי עם שתי משוררות חברות-קסת-לשעבר בדרך חזרה מערב שירה בהנחייתי ב"מרתף 10" בחיפה. כטוב לבנו בשירה ובהצלחת הערב, התחלנו להעלות זכרונות, עד שאיפשהו ליד מחלף ...

קרא עוד »

איך כמעט היינו אוונגארד (3)

לפני הכל, הערה: במרחבי האינטרנט הספיק בינתיים ע" מהפוסטים הקודמים לקרוא את הסיפור ולהעביר אלי מסר, שאין לו בעיה עם חשיפת שמו בהקשר זה. כדי למנוע עוד ספקולציות, אציין אם כך שע" הוא עופר צוק, שזכה כחייל בתחרות השירה הצה"לית ומאז פרסם במגוון במות והיום חבר בקבוצת "אלף". ועכשיו להמשך שידורינו לערב זה. זמן מה אחרי ש"קסת" התפרקה ניסיתי לחשוב ...

קרא עוד »

איך כמעט היינו אוונגרד (2)

בפרק הקודם: אני וע' מחליטים להקים קבוצת משוררים צעירים. זמן ההתארגנות שנדרש ל'קסת' היה קצר במידה מפתיעה. תוך פחות מחודשיים כבר נוצרה קבוצה, היה שם והיה קונספט כללי. הבעיה הראשונה שהיה עלינו לפתור היתה גיאוגרפית: ע' גר בת"א ואני בחיפה, והמשוררים שאספנו התחלקו די שווה בשווה בין הערים. הפתרון היה להקים קבוצה דו-ראשית – עם ענף בת"א וענף בחיפה – ...

קרא עוד »

איך פתאום

בחלונות הגדולים תמיד יש התנפצות. בַּשקט אני שומע בּוּם גדול. אנשים לא משתנים. משהו מתפתח בהם כמו ברק בשמיים: אני חווה התמוטטות נפשית. אני חווה התמוטטות נפשית. מה שהיה שם תמיד.

קרא עוד »

הסבר היעלמות + ראיית לילה

לא, לא חטפה אותי שום מפלצת, ולא ברחתי לירח עם החסכונות. הסיבה להשתתקותי בימים האחרונים פרוזאית ביותר – פסח, או ליתר דיוק ביקור של ענף חשוב במשפחה המורחבת (אחותה של אשתי, בעלה ובניה) אצלנו לליל הסדר ולפעילות אינטנסיבית ברחבי ארץ הזאר. כתוצאה, לא היה לי זמן לכל מיני פעילויות יומיומיות כמו לנשום, לעבוד ולעדכן בלוגים. עם הקוראים הסליחה… גם המוזות ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר