מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
הניסיונות של שירה באלף בית הדליקו אצלי משהו – אני מאוד אוהב לתת לעצמי אתגרים ותרגילים. כמובן, כמתרגל עצמי אני מאוד קשוח, ולכן גיבשתי כללים נוקשים ביותר: ניסיתי לראות מה אפשר להפיק מכתיבת כל האותיות לפי הסדר כאשר ביניהן נכנסות רק אותיות אהו"י, רווחים וסימני פיסוק. הנה למשל אמירה קטלנית על חובבי משחקי מזל:
אוהב גד, הוזה חטא: יכל מנסוע, פוץ קר-שת!
או הוראות חשובות לטיפול בבעלי חיים:
אב-גדי הוזח – הטי כלים; נס העוף – יצקי ראשיתו.
ואפשר גם הפוך – הוראות מיסטיות לנחש סיני המקבל ביקור ממלכתי:
תשרוק, צפע-סן! מלך האיטי, חוזה הדיג, בא!
אפשר גם לחשוב על כללים אחרים, למשל שכל אות שניה תהיה לפי הא"ב וביניהם אפשר להשלים בכל אות שהיא (כלומר א_ב_ג_ד_ה וכן הלאה)
מוזמנים לנסות…
אני לא טובה במישחקים, ברגע שאומרים משחק אני ישר מתנתקת, משתעממת.
לכן גם בסדנאות שירה אני לא יכולה למצוא את עצמי.
הי רונן, הנחש הסיני ממש מפתיע ויפה. בהמשך למשחקים, אולי כבר ראית, נזכרתי בתרגיל לא פשוט ובהחלט מאתגר. הוא נראה פשוט אבל הוא לא, והוא מפתיע במיוחד תוך כדי ניסיונות הפיצוח שיכולים להגיע לכל מקום.
הנה הקישור:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=97&itemID=4997
אבל מה שרציתי לשאול זה איך יוצרים קישורים בתוך הטקסט כמו שעשית בהתחלה עם אלף ובית. אשמח לדעת וגם להמשיך לקשור בין משחקי האלף בית האלה שלך ושל שירה. מזמן לא שיחקתי בזה. בעיניי יש בזה משהו מחדד מאוד ופותח את האפשרויות.
הי יחזקאל,
תודה על ההתייחסות וההתלהבות!
כדי לקשר כפי שקישרתי את המלים הללו, יש לסמן את המילה שאתה רוצה שתהפוך לקישור, ואז ללחוץ במסך העריכה על אייקון של "הוספת קישור" (הוא נראה כמו מעין שרשרת על גלובוס ונמצא בשורה השנייה מלמעלה, מצד ימין, ליד העוגן). אז ייפתח חלום קטן שבו יש להקליד (או פשוט להדביק) את הקישור הרצוי.
שידול דג:
בוא דג .
וזה חוטי כנמל,
פסע! קצה הרשת.
(על פי חוקי :תוספת אהוי וסיקול אותיות במילה, אך כשהסדר בין הקבוצות נשמר)
חמוד ביותר!
אם הייתי דג, עוד הייתי עלול ליפול ברשת.
זה נראה לי נחמד – שכל אחד ימציא לעצמו את החוקים ואז ינסה לרקוד בתוכם…. (-:
אם הייתי בלונדינית הייתי אומרת לך: אל תדאג, ברשת יש חורים.
:0)
היי רונן!
תודה על הפיתוח וההומאז" (ולחשוב שהכל התחיל מפיוטי יהדות ספרד שהיו ההשראה שלי…) מעורר מחשבה. על כל פנים, אתעמק בעניין מחר… (כפי שאתה רואה, כבר מאוחר!)
סוריאליסטי משהו –
אהב גדי והזה. היה כלימה ונסע, הפוץ! הוא הקיא, ראה ושתה.
סוריאליסטי ואף סוטה. מה עניין הגדיים?
רונן, אני מוחה. לא סוטה בכלל! אם היה סוטה, לא היה כלימה, לא היה מקיא…