מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
שוב לא עדכנתי את הבלוג מזה זמן מה, וגם הפעם הגורם הוא ביקור משפחתי – הפעם של הצד שלי במשפחה; כולם מנסים לנצל ככל האפשר את האביב הנפלא באזורנו ולבוא לבקר. זה נפלא אבל דחוס: עד שעברנו לכאן אני לא זוכר כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שביליתי שבוע אינטנסיבי עם המשפחה. יחד עם עבודה וחובות אחרות זה השאיר מעט מאוד זמן לאישיות הבלוגית שלי.
וכמו שלא שוברים צום בהתנפלות על האוכל, אני לא חושב שאחת ועשרה בלילה זה הזמן הנכון לחזור כאילו כרגיל למה שכתבתי לפני הביקור. אז האוונגארד וליכשטנשטיין ייאלצו לחכות, ובמקומם – שיר שנכתב לפני כחודש, מה שעושה אותו עדיין טרי למדי מהמכבש.
משמעת עצמית
1.
התבונן ברגש כמו במופע
סאדו-מזוכיסטי שבו הוא
כפות למסלולו ההכרחי,
משתולל וצורח לעזרה כדי
לפתות אותך להיות
חבילת דינמיט קשורה בחבל,
מחויבת לפיצוץ –
ואתה
אומר לו לא.
2.
צא לנוף אך אל תקטוף.
אל תיגע פן תיפגע.
עצור, גבול לפניך
גבול מאחוריך, גבול מכל צדדיך.
בעצם
אתה הממשמע
אתה הקובע
במה אינך נוגע
ואיפה להציב את יוניפי"ל שיחצוץ
בינך לבין הקוץ
אתה אחראי לשורות, לחרוזים, לשלט המתוקן
עצור
גבול לפניך
סע
3.
מדבר המלח נמשך עוד ועוד.
לאינסוף אין סוף
ואתה לא נוגע
אתה מארח גם בלוגרים וישויות סייברספייסיות? 🙂 כי אנחנו באים…. תיזהר.
ואני אוהבת את השיר.
הי רונן,
עד כמה יש חופש במדבר המלח, באינסוף (ש)אין לו סוף, ועד כמה שולט בו הכורח. נראה לי שאין צורך להגיד על מה מדברים (אגב, יפה בעיניי "לאינסוף אין סוף"). אפשר לטייל במדבר ולבדוק (זה השיר שלך פשוט). אז מחד יש "כפות", "הכרחי", "מחויבת", "גבול לפניך/ גבול מאחוריך, גבול מכל צדדיך" (יפה). ומצד שני יש עדיין את ה"עזרה", "אתה הממשמע, אתה הקובע", "אחראי". ובין לבין המסע יימשך – לא כל המסעות נמשכים, האף אומר שזה כן – אז המשך מסע נעים!
(ואגב, עד כמה שאני מבין, נכון לעכשיו אתה המוביל בתחרות המשפט הקצר. באמת שלפת הברקה. לילה טוב)
ואופס, ברחה מילה בתוך הסוגריים: (זה השיר שלך ביקש)
תודה על הפירגון והניתוח… אני גם שמח להוביל בתחרות. מתי ההכרזה הרשמית על הזוכה?
ההכרזה בשישי לשישי 2008.