שירה

בעניין התמכרויות

  הדרך המעוותת בה את מחזיקה את העט כשאת כותבת את השירים שלך, אצבע אמצעית צמודה לנייר שלוש שורות קודם והעט צומח מהדף כמו עץ נטוי בעת סופת טייפון כך את אוהבת. ואני אוהב אותך כמו שאני מרסק שוב ושוב בין השיניים סוכריות נגד ריח רע בפה המיועדות למציצה בלבד.  

קרא עוד »

החורבן (שיר)

  החורבן מתקפת פרשים על ביצורי גופך, הם יורים ברובים וטלפי סוסיהם מלטפים את השיער הרך שמתחת לבטן. בניקבתך מטפטפים מים, מניעים לוחמים נואשים לפוצץ את טיפת חייהם בפרץ חד של עונג צרוב שלא עוצר בעדך מלשמוע את קולנו, קול המון כקול שדייך: "פתחי לנו שער בקפלי החומה, פתחי, או נשעט אל תוכה."   את מניפה במבוכה דגל לבן. מהססת ...

קרא עוד »

שפירית /ברברה וולפרט

1. התירי לי, שפירית, בפלג שלך לחלוק הבוקר לרחצה. אני יודעת שיש לך יותר חזקה עליו הוא מקור חייך ומגרש המשחקים מראה כוס שמפניה מיטת כלולות קן אהבה ו עריסת ילדייך קני-הסוף על הגדה מעגנך.   לאות תודה אני אותך אעריץ וממך אלמד איך את אחרי טיסות ארוכות פתאום עומדת דומם כולך בעצמך מכונסת את הנשימה של חייך הקצרים לרגע ...

קרא עוד »

שיר מתל אביב

באחד מערבי השירה שנערכו לרגל השקת "סימני נשיכה" בשבוע שעבר (ואגב, תודה לבלוגרים שבאו לבקר!) ציינתי שמאז המעבר לגרמניה אני כותב שירים יותר מרוחקים, מנותקים, זרים, מתבוננים – פרט לביקורים בארץ, שאז נכתבים לי שירים דחוסים, מחאתיים, פוליטיים. גם הביקור הנוכחי אינו שונה (הוא אולי שונה רק בכך שהיה דחוס כל-כך עד ששירים כמעט ולא נכתבו בו כלל, ואולי הם ...

קרא עוד »

החיים חזקים מכל בלוג

קשיי החיים ממש מקשים עלי לתחזק בקביעות את צמד הבלוגים שלי, מה שחבל.  להלן סימן חיים קצר, ובו הפניה ושיר: הפניה – לאביטל ששאלה לגבי החיים עם זמרת אופרה, אפשר לקבל תשובה מסוג כלשהו בפוסט הזה בבלוג השני שלי (שם אני כותב יותר על חיי הפרטיים). שיר – מתוך הטירוף של לחיות/לעבוד/לבלות/לשלם חשבונות, יש לפעמים רצון לחיים פשוטים יותר, כאלה ...

קרא עוד »

סימני נשיכה בחיפה ובתל אביב

אני לא ממש טוב בקטעים האלה של פרסום עצמי, אבל ספר שירה ראשון מוציאים רק פעם אחת. ולרגל העניין אני אמצא את עצמי בארץ בשבוע שאחרי-הבא, כדי לערוך שני אירועים עם חברים ומשוררים לרגל צאת הספר. האירוע הראשון, כרונולוגית, ייערך ב"מרתף 10" בחיפה, ב-24/12/07, בשעה 20:30. הנה , תראו. השני , ערב ההשקה הרשמי מטעם "הליקון", ייערך יומיים אחר-כך, 26/12/07, ...

קרא עוד »

הפסקת חשמל

שיר די ותיק, אבל חשיפה ראשונה לקהל – איכשהו לא יצא לו להתפרסם מעולם. הַפְסָקָת חַשְׁמָל אֲנִי בְּחֶדֶּר שֶׁל אִשָׁה זָרַה. הַרָדִיאַטוֹר חָם.  אֲנִי נִצְמָד אֵלָיו, שׁוֹמֵע אָזְעַקוֹת מְיָלֵלוֹת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁבַּחוּץ. "אוּלַי תַּעָשֶׂה מִקְלָחַת?" הִיא שָׁאַלָה דקה לִפְנֵי שהאוֹר כָּבָה. הדבר הכי גרוע בעולם הוא לְהִתָּקַע בַּאָמְבַּטִיה בְּהַפְסָקָת חַשְׁמָל.   אני מְחַכֵּךְ רַגְלַי במְקוֹר הַחֹם אוֹחֶז בַּמָצִית וּמְקָרֵב אוֹתוֹ ...

קרא עוד »

מונית צהובה – גרסה סופית + הצעה

לאחר ששירה העלתה גרסה "משופצת" שלה לתרגום, החלטתי להעלות – כדי שיהיה ברור – את הגרסא ה"סופית" שלי, שמנסה להיצמד ככל האפשר למנגינה המקורית (ותודה לשירה,לרונית, ליאיר, לאומי וללי). סללו את גן עדן שמו מגרש חניה עם מלון  ובוטיק, ובר לפנויים ופנויה ככה זה תמיד, הרי אתה לא מבין מה יש  עד שאין סללו את גן עדן שמו מגרש חניה ...

קרא עוד »

מונית צהובה גדולה – מיזם תרגום

מונית צהובה גדולה   סללו את גן-עדן הפכו אותו לחניון                                      עם מלון ורוד, בוטיק         ובר לעשירון העליון                                  איך שזה תמיד קורה לא מעריכים את מה שיש עד שאין סללו את גן-עדן הפכו אותו לחניון   לקחו את העצים שמו במוזיאון לטבע ומכל אחד שבא גובים כמעט דולר ורבע איך שזה תמיד קורה לא מעריכים את מה שיש עד שאין סללו ...

קרא עוד »

שיר קצרצר ותזכורת

לנגב במטלית את צד התנור הלבן ואת החרסינה הלבנה ואת העננים הלבנים שבחלון הבית ואת העור הפנימי הלבן הסוגר  כתריס על העין תזכורת: היום ב-22:00 או בסביבה, לפרסם את התרגומים שלכם למיזם תרגום!

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר