מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
לנגב במטלית
את צד התנור
הלבן ואת החרסינה
הלבנה ואת העננים הלבנים
שבחלון הבית ואת
העור הפנימי הלבן הסוגר
כתריס על העין
תזכורת: היום ב-22:00 או בסביבה, לפרסם את התרגומים שלכם למיזם תרגום!
מה שהיה מותר
לנגב במטלית
את צד התנור
הלבן ואת החרסינה
הלבנה ואת העננים הלבנים
שבחלון הבית ואת
העור הפנימי הלבן הסוגר
כתריס על העין
תזכורת: היום ב-22:00 או בסביבה, לפרסם את התרגומים שלכם למיזם תרגום!
הזכרת לי,
אני עסוקה הערב, קבעתי לספונג"ה :))
בכלל, נתת לי השראה, ואני רוצה לייסד ז"אנר של שירי ניקיון ותחזוקת הבית, זה יהיה להיט בעיני. ברצינות.
כולל צנרת, אגב.
ואכן, אני מרגיש שי הרבה מקום לכתוב שירים על ניקיון ומטלות ביתיות. יש בהם לפעמים מטאפורות מרתקות למצב האנושי. שלא לדבר על הצנרת! אולי נעשה פרויקט משותף…
אני חושבת שהחלק היפה בשיר הוא הסייפא שלו, העור הפנימי וכו" וכו". הוא השווה והמלמד בכל השיר הקצר הזה.
הרעיון (אם יש בכלל רעיון לשיר כזה קצר) הוא התהליך – מהניקיון הפיזי, המוחשי והקטן ועד לניקיון של הכל בעצם, ע"י ניקוי העור הפנימי של העיניים.
יפה למצוא את האור בבנליות הזאת
איזה שיר יפה. קצר ולעניין.
יפה יפה דארלינג. רק עכשיו ראיתי ששמת שיר חדש.
תודה לכל המגיבים (הייתי עסוק במיזם התרגום ובקושי שמתי לב לתגובות כאן…)