מה שהיה מותר
  • רונן אלטמן קידר

    רונן אלטמן קידר נולד בתל אביב ב-1972. הוא סיים תואר ראשון במתטיקה ובפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. הרומן הראשון שלו, "פרפרי כאוס" ראה אור בשנת 2000 בהוצאת שופרא, וספר השירים הראשון, "סימני נשיכה" הופיע בהוצאת הליקון בקיץ 2007. כמו-כן פרסם שירה ופרוזה בכתבי-עת רבים ובמספר אנתולוגיות, והיה מעורכי ערבי השירה ב'מרתף 10' בחיפה והמפיק בפועל של הפסטיבל הבינלאומי 'שער' לשירה, שנערך בתל-אביב-יפו. שיריו תורגמו לערבית, אנגלית ורוסית, וכמה מהם הולחנו ובוצעו בפסטיבל הבינלאומי "מוסיקה נשכחת" בגרליץ, גרמניה בשנת 2006. רונן אלטמן קידר הוא גם מיוזמי "הנונסלט - בשליגזין הוליסטי", עיתון נונסנס קצר-מועד שראה אור ב-1995; ממקימי צוות 'פעמון הזכוכית' של מופע הקולנוע של רוקי ודמות בולטת בקהילת 'רוקי' בישראל; חבר ותיק בקהילת 'עין הדג', שם כתב מספר ביקורות קולנוע מושחזות תחת השם 'נונין'; תורם ותיק לוויקיפדיה העברית; ובלוגר מתחיל. כמו-כן הופיע על במות שונות במסגרת פרוייקט תיאטרון-השירה "בני שחר ובנות לילית", היה ממקימי קבוצות המשוררים "קסת" ו"און" וכתב (יחד עם ענבר גלבוע) את סרט הסטודנטים "איפור" (Make-up) שזכה להצלחה בפסטיבלים שונים בארה"ב.

סימני נשיכה בחיפה ובתל אביב

אני לא ממש טוב בקטעים האלה של פרסום עצמי, אבל ספר שירה ראשון מוציאים רק פעם אחת. ולרגל העניין אני אמצא את עצמי בארץ בשבוע שאחרי-הבא, כדי לערוך שני אירועים עם חברים ומשוררים לרגל צאת הספר. האירוע הראשון, כרונולוגית, ייערך ב"מרתף 10" בחיפה, ב-24/12/07, בשעה 20:30. הנה , תראו. השני , ערב ההשקה הרשמי מטעם "הליקון", ייערך יומיים אחר-כך, 26/12/07, ...

קרא עוד »

בלאאאאאג

ב-Californication, סדרה חדשה של רשת שואוטיים שאני אוהב לקרוא לה "קליפורניקציה", מגלם דייוויד דוכובני (לשעבר אייג"נט פוקס מאלדר) את האנק מודי, סופר אלטרנטיבי, אנטי-ממסדי ופופולרי למדי. עם פרוץ הסדרה, מודי נמצא אי-שם בשפל המדרגה – הוא לא מצליח לכתוב כלום, ספרו האחרון הפך לסרט הוליוודי ממוסחר ומתקתק, זוגתו-לשעבר עומד להתחתן מחדש והסוכן שלו (שהוא גם חברו הטוב) לא מצליח ממש ...

קרא עוד »

הפסקת חשמל

שיר די ותיק, אבל חשיפה ראשונה לקהל – איכשהו לא יצא לו להתפרסם מעולם. הַפְסָקָת חַשְׁמָל אֲנִי בְּחֶדֶּר שֶׁל אִשָׁה זָרַה. הַרָדִיאַטוֹר חָם.  אֲנִי נִצְמָד אֵלָיו, שׁוֹמֵע אָזְעַקוֹת מְיָלֵלוֹת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁבַּחוּץ. "אוּלַי תַּעָשֶׂה מִקְלָחַת?" הִיא שָׁאַלָה דקה לִפְנֵי שהאוֹר כָּבָה. הדבר הכי גרוע בעולם הוא לְהִתָּקַע בַּאָמְבַּטִיה בְּהַפְסָקָת חַשְׁמָל.   אני מְחַכֵּךְ רַגְלַי במְקוֹר הַחֹם אוֹחֶז בַּמָצִית וּמְקָרֵב אוֹתוֹ ...

קרא עוד »

מונית צהובה – גרסה סופית + הצעה

לאחר ששירה העלתה גרסה "משופצת" שלה לתרגום, החלטתי להעלות – כדי שיהיה ברור – את הגרסא ה"סופית" שלי, שמנסה להיצמד ככל האפשר למנגינה המקורית (ותודה לשירה,לרונית, ליאיר, לאומי וללי). סללו את גן עדן שמו מגרש חניה עם מלון  ובוטיק, ובר לפנויים ופנויה ככה זה תמיד, הרי אתה לא מבין מה יש  עד שאין סללו את גן עדן שמו מגרש חניה ...

קרא עוד »

ירוק מן ההפקר

היום התפרסם סקר שקובע כי במקום מםלגת הגימלאים שתיעלם ייכנסו לכנסת בבחירות הבאות הירוקים. לא שאני סומך על סקרים, אבל יש בזה משהו אופטימי, במיוחד כשאנחנו מתעסקים כבר כמה ימים בשיר שנוגע באותה אידיאולוגיה. ברור, כמובן, ששום גל של מודעות ירוקה לא שטף את ארץ הקודש, שתמיד יש בה דברים חשובים יותר לעסוק בהם מכמה עצים שכרתו ושמו במוזיאון. הסיבה ...

קרא עוד »

מונית צהובה גדולה – מיזם תרגום

מונית צהובה גדולה   סללו את גן-עדן הפכו אותו לחניון                                      עם מלון ורוד, בוטיק         ובר לעשירון העליון                                  איך שזה תמיד קורה לא מעריכים את מה שיש עד שאין סללו את גן-עדן הפכו אותו לחניון   לקחו את העצים שמו במוזיאון לטבע ומכל אחד שבא גובים כמעט דולר ורבע איך שזה תמיד קורה לא מעריכים את מה שיש עד שאין סללו ...

קרא עוד »

שיר קצרצר ותזכורת

לנגב במטלית את צד התנור הלבן ואת החרסינה הלבנה ואת העננים הלבנים שבחלון הבית ואת העור הפנימי הלבן הסוגר  כתריס על העין תזכורת: היום ב-22:00 או בסביבה, לפרסם את התרגומים שלכם למיזם תרגום!

קרא עוד »

חלוקת קשב (דיון)

  האם אתה מסוגל לחלוקת קשב? (מי מצפה ממני להקשיב? מי מצפה ממני להתחלק?) "אדם אינו יכול לסגור עצמו בחדר" האם יש לך סימפטומים פיזיים במעבר ממטלה למטלה? "בעולם המודרני, המדינה מסירה מעצמה חלק מהאחריות לגורלו של האדם"           ח       ו        פ        ש       !        !        ! (מי חופשי? ממה אני חופשי?) האם אתה מגלה חרדה מפני האפשרות של חרות? ...

קרא עוד »

מזכר לוועד הבית

  לפני הכל: נצלו את סוף השבוע להשלמת התרגומים למיזם תרגום! תוצאות ביום שלישי!   ועכשיו למזכר. כשהגעתי לראשונה לבננייה הרגשתי קצת כמו היונה מ"דירה להשכיר": הטיח התקלף, המטבח היה צפוף, אבל השכנים היו נאים-גם-נאים בעיני. מאז התחושה הזו רק התעצמה: הקהילה האנושית כאן היא לא רק מגוונת ומרתקת, אלא גם יוצרת קווי תקשורת שונים ומעניינים (מדוזות?). מצד שני, תנאי ...

קרא עוד »

שיר בלי הקדמות

את הזמן שהעברתי לאחור וגללתי כמו תריס על עיניים; את המצית עליו לחצתי בכוח ואז בבת אחת שיבער; את הסדין המכסה את פני כשאני מדבר וחוסם את קולי; את האורות המרצדים אדום-ירוק-כחול בכל קוביה במסך; את כאב הראש ההוא, שג"ים מורסין הבטיח שממנו יצמח העתיד; את כל הדברים שהבטחתי לעצמי לזכור ולכתוב אותם כי פעם הם יהיו מצוינים לסיפור או ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר