כשהיינו קטנות ואמא ואבא שלנו היו יוצאים לחתונה הם היו מביאים לנו חתיכות עוגת פירות קנויה בתוך מעטפות ניילון והיינו שמים אותן מתחת לכריות שלנו עד שהן נמעכו לגמרי וזרקו אותן לפח. אני לא יודעת אם אי פעם ממש הבנתי מדוע אנחנו עושות את זה. אני מניחה שאמרו לנו שזה סגולה לחתונה ולהולדת בנים. בכל מקרה ברוך השם לימים התחתני וילדתי ילדים והבוקר קמתי וגיליתי שישנתי כל הלילה על פרוסת פרנץ' טוסט הדומה להפליא פחות או יותר לזו שהנחתי בידו של הבן הקטן בסביבות ארוחת בוקר. עכשיו אני כבר מבינה את הכל.
הצחקתיני :))))
את רואה אומי בסוף מבינים הכל 🙂
חג שמח
חמוד אחד
חג שמח אומי!
מקסים! בואי נראה את זה כעוד דרך להגיד "אהבה"
ג-דול!!!!! :))