הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
הינה עוד משהו-מעורר-בעיות שהועבר אלי במייל מיד שלישית וכן הלאה. (אני מתנצלת מראש שגם הוא שייך לאותו תחום. ברור לי כי לא כולם אוהבים לדבר על זה. אבל תראו זה טבעי. תרתי משמע במקרה הזה.) מדובר במודעה לייבוא תחבושות בד רב פעמיות, נעימות, טבעיות וידידותיות לנשים ולסביבה ולי מעבר לגבול היכולת האישית. ככה זה. לפעמים את יודעת שאת לא עושה מספיק ובה בעת שאינך מסוגלת לעשות יותר. אם זה בקשר להגנה על הסביבה, אם בשמירה על עצמך, אם בקיום המצוות. לעניין זה אמר פעם אבי, אין זה חשוב כל כך איפה מציירים את קו הגבול, החשוב הוא עצם זה שמציירים אותו. מובן שלא כולם יסכימו איתו. אך לי זה נראה כלל מנחה יפה ורב יישומי ומונע קיצוניות ושיפוטיות.
טוב, זה כבר מעבר ליכולתי, אני מודה, עם כל רצוני להיות ידידותית לסביבה. לא אחזור להיות כאימי שהיתה נאלצת להרתיח תחבושות בד, זה נורא מגעיל. בעיני, תחבושת רגילה וצמר גפן ונייר דק, לא מפונפנת, הכי פשוטה, היא טובה וגם לא מאוד פוגעת בסביבה (ואני מתכוונת על אלו בלי הניילונים, כי אלה המנויילנות גם הן גרועות ומסוכנות).
אני בעד :))