הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
ארבעה (ואחד לשנה הבאה) דברים להעריץ (שלא לומר לקנא) בבני בן הארבע:
1. היכולת לבטא את רגשותיו בכל מאודו ובכל גופו (עצב וכעס מתבטאים בדרך כלל קרוב לאדמה, שמחה בריחוק ממנה, בקפיצות לגובה ובריקודים. וכשבא לו, הוא מסוגל לבכות במשך שעה שלמה ובתנאי שמזכירים לו באמצע על מה הוא בוכה.)
2. היכולת להיות עם עצמו, בלי שותף או בן שיח, בלי משהו לקרוא ובלי מסך. למעט כמה צעצועים פצפונים, זה רק הוא והדמיון שלו והשמיים הם הגבול.
3. הקבלה המוחלטת של גופו, על כל חלקיו, יחד ולחוד, ללא עוררין ובאהבה רבה.
4. היכולת הטבעית להמציא מלים חדשות ככל שאלה נחוצות. המילה האהובה עלי כרגע — frack – מבוססת על המילה בעברית "מפרק" ודומה במשמעותה. דוגמא לשימוש: !?who fracked my castle
5. היכולת לשיר ולשיר ולשיר ולא משנה מה.
(לאן כל זה הולך אחר כך? מתי אנחנו מפסיקים לשיר?)