תהילתו

סבא שלי מצד אבא היה מחסידי גור ולמרות שלא חי בתוך אותה קהילה רוב חייו, הוא נשאר מאד קשור אליה. אני, לצערי העמוק, מעולם לא הכרתי אותו, אולם גדלתי על ניגוניו. מישהו פעם אמר לי שהניגונים של חסידי גור הם פחות מנגינות מאשר מוראלים. אינני יודעת לומר אם זה נכון באופן כללי אבל בידי לאשר שה"אחד מי יודע" שלנו בליל הסדר אכן דומה יותר למוראל מאשר לשיר וזה מה-זה כיף. אבל אל תחשבו שהוא לא הבין במוסיקה, סבא שלי. אדרבא, הוא הרבה לצרף את המלים של הזמירות וכיו"ב טקסטים ליצירות מופת קלאסיות. לדוגמא, היינו (ועד היום אנחנו) שרים "שיר המעלות" במנגינה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן. כשהיינו מגיעים ל"תהילתו" בסוף, אמא היתה נכנסת לתפקיד של זמרת אופרה ושרה ת-ה-י-ל-ת-ו-ו-ו-ו-ו-ו-ו-ו ובמקום אמן אנחנו היינו אומרים ברבו.