הורות

ספר ילדים על אימהות ראויה 2

(כזכור, הפוסט הקודם עסק בביקורת על ספר שסיפר על ילדה קטנה בשם נועה המתארת מנקודת מבטה איך זה להיגדל על-ידי אמא ש"תמיד ממהרת" ועמוסה, בין השאר, בהכנות לצורך יציאתה למשרד; בביצוע מטלות הבית; בטיפול באחיה הקטנים; בישיבה מול המחשב; בבהייה בחדשות; באכילת סלט (גם לאכול זה אסור?); ובעיקר, בדיבורים בטלפון. בתוך כך, מדי יום, מכינה אמא לנועה לארוחת הבוקר בגן ...

קרא עוד »

ספר ילדים על אימהות ראויה 1

אזהרה: כאן לא ביקורת על ספר – את הספר טרם הצלחתי להשיג (בשלושה חנויות ספרים, מזמינים לי אותו). אם כן, למעשה, הרשימה הבאה מהווה ביקורת על ביקורת על ביקורת על ספר.       ניתן ללמוד הרבה מן ההערות הנזעמות שהניבה (הגרסא האינטרנטית של) הביקורת של אנה הרמן על ספרה של הדסה יובל, "אמא שלי תמיד ממהרת" (10.10.14). כמוסבר שם, ...

קרא עוד »

ובינתיים, בחזית הביתית

  מר-חשון הגיע ואיתו מקבץ של ימי הולדת במשפחה שלנו, כולל זה של הכמעט-בן-תשע, לקראת סוף החודש. הוא סופר את הימים וככל שאלה עוברים, כך גדלה מידת ההפצרות שלו שנקנה לו חרדון. אוי ווי. "ולו היינו מביאים לך חרדון, איזה שם היית נותן לו?" שאל אב הבית. הילד כמעט קנה אותנו עם תשובתו – גליליאו.    

קרא עוד »

ברכה

 במהלך שנת האבל עבור אבי, כשהייתי הולכת לבית הכנסת כדי לומר קדיש, במיוחד בתפילת מנחה של שבת, התיידדתי עם אישה מבוגרת ועד היום אני משתדלת להגיע לשם כדי לשבת לידה ולהראות לה את המקום בסידור ולעזור לה לקום ולשבת וכו'. לאחרונה לקחתי איתי את הבן חמש וגם איחרנו אבל חשבתי לנכון ללכת בכל מקרה. כשהגענו ראיתי שהתפילה כמעט הסתיימה אז ...

קרא עוד »

לקרות בין השורות

  במקום הזה אני מתארת מדי פעם את החיים תוך נפילה בין שתי שפות. כעת מתברר שהבאנו את הדבר הזה גם על ילדנו היקרים מכל. אתמול, למשל, במסגרת הניסיון לחזק להם את העברית, אמר אבי המשפחה לבן-שמונה שלנו, "מעתה אדבר אתך בעברית בלבד ובעברית תענה לי." בתגובה לכך, התקומם הילד ואמר משפט שרק ממחיש את התהום ועוד הותיר אותנו פעורי ...

קרא עוד »

אל תשאלו

Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 איך הולך? בסדר, במובן של ככה ככה. כלומר פרידות מאופקות בעיקר, עם דמעות שעומדות בעיניים ושוברות את הלב אבל בלי חיבוקים שדורשים שחרור, אצבע אחרי אצבע. כלומר, שיפור כביר לעומת העבר והרבה מעבר לציפיות. אני שואלת איך זה? ומגיעה לכמה מסקנות אפשרויות: 1. הילד עצמו – התבגר קצת. בן חמש, בכל זאת. 2. הגננת ...

קרא עוד »

נשק סודי

  רק היום זכרנו לרוקן את התיקים של הילדים מאז סיום שנת הלימודים שעברה. בתוך כך, גילינו יצורים של ממש מוחזקים בשקיות אקולוגיות קטנות הדומות להפליא לאלה בהן נהגתי לאחסן את ארוחות העשר יומיום. והריח? על בטוח מסוגל להבריח אף את לוחמי החמאס האמיצים ביותר מן המנהרות שחפרו.  

קרא עוד »

מעשה כפירה

הבן הקטן נולד באב, כלומר, באמצע החופש הגדול, והגננת המסורה החליטה לערוך לו חגיגה כעת, מהר מהר לפני ששנת הגן תיגמר, כי אחרת לא תהיה לו מסיבה בגן. אלא שלהורים ממש לא התחשק מסיבה בגן (הרי גם ככה יש מסיבת סוף השנה ועוד כהנה). אז קיטרנו והתבכיינו ובסוף שאלנו את הבן לדעתו והתברר שאף לו לא ממש מתחשק מסיבה בגן. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר