לא יכולה. לא יכולה להמשיך. לא יכולה להפסיק לחשוב על משפחות החטופים האלה ועל מה עבר עליהן ועל הבנים עצמם. (וגם על האישה הזאת שראתה את בנה נדרס שני צעדים ממנה.) לא יכולה לסבול את הצילום הזה עם אולמרט מחבק את האלמנה. (ואת התקשורת הטורפת את העצבות שלה ואת יופיה.) לא יכולה להמשיך ביומיום. לא יכולה להפסיק. ...

      מוקדש לרונית בר-לביא! מן הראוי לציין שגם בשנה שעברה גילו הסבא והסבתא אותה נדיבות ואירחו אותנו על קרוז. בפעם ההיא, עמדה שם בכניסה לספינה דיילת בלונדינית גבוהה שניסתה לדובב את בני אז בן תשע: שלום ומאיפה אתה היא שאלה (באנגלית כמובן ובנימה קצת מתנשאת אם מותר לומר). בני הסתובב אליה, יישר את מבטו לעברה וענה בצורה קולחת ...

מה עושה כל יהודי טוב כשעולה על קרוז? מה שעושה כל בן אדם אחר, אני מניחה, מחפש את שלו. אני מניחה גם שלהודים, ליפנים ולאפרו-אמריקנים למשל זה הרבה יותר קל מאשר לנו היהודים הרב-גוניים שנאלצים לחפש אחד את השני בנרות. בפועל, רק יצאנו לטיול ראשון על הסיפון וכבר סימנתי לי ווי על בני הזוג האמריקאים ששכבו להם שם בשמש, היא ...

  פעם שמעתי שהאיש ההוא ששילם מיליונים כדי להגיע לחלל מת משעמום שעות ספורות לאחר שהגיע לשם. עכשיו, לעשות קרוז זה בערך אותו רעיון אלא מה מכניסים לספינה כל מיני דברים כדי לעזור לך להעביר את הזמן: בריכה, קסינו, תיאטרון קטן, משחק באולינג, צלם, והמון המון אוכל. ישנם גם המון המון אנשים הנמצאים שם בחלל המוגדר הזה איתך, בכל המידות, בכל ...

(לעדי ולכל המגיבים הנדיבים בפוסט הקודם) אם הייתי משווה בין מספר הפעמים ביום שהם גורמים לי לבכות, לצעוק, למשוך את השערות או לאבד את העשתונות לבין מספר הפעמים שהם גורמם לי לחייך, יד החיוכים היתה על העליונה.

  בבוקר בקושי יצאתי מן הבית, עם ילדה בת ארבע מתפתלת בידי וביד השנייה עגלה עם ילד בן שנתיים, רוכב בעמידה, לבוש בחליפת פיג"מה השייכת לאחותו, עם מיני מאוס על בטנו, לראשו כובע ים שהצליח לרסן רק הקצה של שערו הפרוע, ובידו פלפון. לטובתי יצוין כי הפלפון הפסיק לעבוד לפני כיומיים ובכניסה לגן נשמט מן היד הפעוטה וסרב לדלג על ...

בבית אימי נטתה לשמור את הכל מאחורי סורג ובריח שמא מפני המשרתות ושמא מפננו בנותיה. בין כה וכה, וכנראה כתוצאה ישירה מכך, בביתנו אנו כמעט ולא תמצאו מנעול ומאז שהיינו לאמהות אנו לא מפסיקות להכות על כך על חטא. אני, למשל, אם אקום יום אחד וארצה לשלוח חבילה לא אמצא לא נייר ולא דבק, לא מעטפות ולא בולים, לא כרטיסי ...

אחר הצהריים כמעט דרס אותי אוטובוס. צעדתי על מעבר חצייה והוא כנראה החליט לגנוב מהר את הפנייה ימינה וטס לקראתי ככל הנראה מבלי לראות אותי בכלל. החטיא כאמור. זה מספיק להיום. ובכלל.

    בין הספרים שהגיעו מבית הורי אשר בדרום אפריקה היה "יומן של חייל" שכתבה יעל דיין. הרמתי וקראתי את העמוד האחרון. אין מילים.  "A Soldier's Diary" by Lt. Yael Dayan, 1967.   On June 18 some of us got orders to leave. Suddenly it was all over. Arik packed his small rucksack and folded his two blankets. My things were ...

  מדי פעם מנהלות אחיותיי ואני שיחות על כל ה ADD-וה-ADHD הלא הם הפרעות הקשב והריכוז. אנו מקטרים על מערכות החינוך והמחנכים למיניהם ועל היד הקלה הרושמת מרשמים לריטלין. פעם אף אמרה לי אחותי שהיא חושבת ש"הפרעות" אלה הן למעשה האנרגיה שמניעה את העולם. מאז התחלתי לחשוב על עצם השימוש בהקשר זה במינוחים שליליים המבטאים בעיה ותהיתי אם הבעיה אינה איתנו. ...