מפה להליכה לאיבוד נתיבותית הלומת אייטיז, סופרת נוער בהתהוות, ניצולת הבורגנות הישראלית החדשה

  הריהו טוב? רע? בינוני? איך אפשר לדעת. החגים חולפים בינתיים מעבר למחיצת הזכוכית שלהם. בראש השנה בעלי לקח את עלמה לבית אבי בנתיבות. יומיים הייתי בגפי. אני זוכרת שקראתי. אולי לא. אולי התכוננתי במתח לקראת הפגישה עם העורכת הספרותית. ביום כיפור נשרכתי אחרי שניהם, עלמה עם האופניים שלה, וברק, בחולצה המגוהצת הדוקה על גופו העגול. אני שונאת את הצביון ...

  לפני חודש וחצי שטחתי כאן מעט מן התלאות שפקדו אותי בנסיונותי לפרסם ספר נוער פרי עטי. כאמור, שלחתי את כתב היד של ספרי השלישי לשתי הוצאות לאור. וביום שלישי שעבר, ממש על סף ערבו של החג, קיבלתי טלפון מעורכת בהוצאה, שאת שמה אותיר בעלטה, כדי לא לעיין על עצמי. (בזמן האחרון אני משתמשת ביני לביני בסלנג הנתיבותי העתיק הזה. ...

מתי אוכל לצאת לרחוב, לעלות על במה בכיכר ולצעוק, הו, הניחו לתיבות הדואר שלי, שועלים מחבלים מאוסים, ואל תפטמו אותן בכרטיסי הברכה החינניים עד קיא, עם אבק זהב ואיחולים חלולים. ואתם המעצבים הגרפים, תיפח רוחכם עם המשלוחים הדיגטליים המביאים אותה בהגנבה-שאף-משרד-אחר-לא-חשב-עליה-שיואו. מדוע אתם נלהבים להטביע זה את זה בצַפֶּרֶת ושַפֶּרֶת פרחוניות, בסלסולים ומלמולים. אני סופרת את שנותיי על פי מניין ...

    איני חובבת גדולה של עיבוד ספרים לסרטים, ואני סובלנית עוד פחות כלפי עיבודים קולנועיים של ספרי מופת לנוער. הקסם מתפוגג על המסך. תמיד מתקבל רצף סצינות נעדר חשמל. אבל ייתכן שזה קשור לחוט הנוסטלגיה המשוך על יצירות אלו. קראתי בהן בתור ילדה, וכוחן הגיע להן מפעולתן של המילים, מפיתולי התחביר, משרטוט האותיות על הדף, מהתמשכותם של המשפטים זה ...

  מה היא חשבה לעצמה סילביה פלאת' הזאת כשהיא כתבה בשיר "ליידי לאזרוס" על חזרתה מן המתים: "פעם בעשור / אני מצליחה – // מין נס מהלך"? האם היא מצפה לתשואות של קהל העומד ומביט בה מבצעת את תעלול ההתחיות? במה עוד אנשים יתגאו, שהם אוכלים ביצה לארוחת בוקר פעם בשבוע? זוזי הצידה, גברת, אני רוצה להגיד לה. כי אני ...

  אמש שוטטתי בחנות ספרים ובאגף ספרי הילדים נערמו לגובה הרב ביותר עותקים של הספר "שרשרת זהב". שירי מופת לילדים, זו כותרת המשנה. ואכן מדובר באוסף של שירים נהדרים ברובם, שאיורים יפהפיים, מעשה ידי בתיה קולטון, מלווים אותם. ובכל זאת, אחרי שקראתי אותו מכריכה לכריכה סגרתי אותו בזעם והחלטתי להחזירו ולתבוע את כספי. מילא שלכל אורכו טורחת העורכת נירה הראל להדגיש ...