מפה להליכה לאיבוד נתיבותית הלומת אייטיז, סופרת נוער בהתהוות, ניצולת הבורגנות הישראלית החדשה

    שוב ראיתי אותו, את הגבר הזה, שהוא אבא שלי. כחוש ושחום, יוצא מפתח גן מאיר אל רחוב טשרניחובסקי. שותקתי מבהלה. מה הוא עושה כאן? מה אגיד לו? יותר משנה אנחנו לא מדברים, אפילו לא מנהלים את השיחות המנומסות, עם סדרת השאלות האוטומטיות. הוא התקרב אלי, הלך וסגר עלי. האחיזה שלי ברצועת התיק שלי התהדקה. הרגשתי אותה חותכת בתוך ...

      לבלוג שלי קראתי "מפה להליכה לאיבוד", כשם ספרי האחרון. היום בבוקר עשיתי מעשה ושלחתי את כתב היד המשופץ שלו לשתי הוצאות לאור שגילו עניין עמום משהו בגרסה בוסרית שלו. אני יודעת, תקוות שוטים. מאיפה אני מוצאת את הכוח לקום אחרי שמצליפים בי. בסיבוב האחרון, קיבלתי תשובות שהשם "מכתבי דחייה" עושה עמן חסד. הוצאה אחת, שלא אנקוב בשמה, ...

   לפני שבועיים סיפר לי בעלי, ברגע של גילוי לב נדיר, שכאשר הוא מבין שאחד הפרוייקטים שבאחריותו לא יעמוד בלוח הזמנים שהוקצב לו, הוא שב וחולם אותו חלום. הוא עדיין חייל, ויודע שתיכף יבואו להעיר אותו לתורנות שמירה. ברור לו שהוא כבר סיים את שירותו הצבאי, ובאותה עת גם ברור לו שעולם לא יגיע מועד השחרור שלו, שלנצח הוא יהיה ...