אפור. אפור. אפור. לא גשום מאד. רק זרזיפים קלים שמתייבשים לפני שנוגעים באדמה. לא קר. למעלה מעשר מעלות ביום ובלילה בחודש ינואר. זה אולי החורף החם ביותר בעיר מזה שנים. אבל השמש אבדה. הפעם האחרונה שראיתי חריץ ממנה היה לפני למעלה משבוע. בארץ מתחילה היום המיגרנה של שבוע חדש ,בפריז יום ראשון הוא ליבו של סופהשבוע. הכל עוד מתנמנם לו, ...

  כמה מוזר לחזור לפריז אחרי חמישה ימים בעיר אחרת ולהרגיש  "בבית". אדם חייב להרגיש בבית איפשהו ואולי זו אני בת מזל שור שכזו. שם, במרחק רכבת ורכבת נוספת הרגשתי רחוק כל כך ומאד. עיר חדשה, קטנה הרבה יותר, נהר אחר זורם בה. והקרבה לגבול הגרמני מביאה אוירה שונה בתכלית. האנשים שם פשוט נחמדים והשירות שם מהיר ויעיל (מאידך האוכל ...

לנגיסה אחרונה של אומנות שמתי פעמי למוזיאון פומפידו לאומנות מודרנית. המקומיים קוראים לו בּוֹבּוּ  ע"ש הרחוב בו הוא עומד. זהו מוזיאון גדול, אחד מ"הענקים המיתולוגיים"  של פריז אבל בו אני מרגישה דווקא די בנוח. אולי בגלל שהוא צבעוני כזה הוא משרה אוירה לא פורמלית ואולי בגלל שכל הצנרת שלו בחוץ ואין סודות נוספים. הוא קרוב אלינו במיוחד וממוקם באזור נטול ...

  דצמבר, אפור ולא ראינו שמיים כבר כמה ימים טובים.לכן אני קוראת לה העיר היפה-אפורה. היום הוא מימי השגרה האחרונים לנצח הבא של עד אחרי חופשת חג המולד והשנה החדשה. מחר בבקר מגיעים אורחים אהובים אלינו הביתה וביום שישי עוד חצי יום של גן ואז מיום שבת השבתה גמורה של מסגרת. זה אומר שיהיה לי מעט מאד זמן לעצמי )ובטח בקושי ...

פריז שלפני חג המולד משתגעת. החנויות פתוחות גם בימי ראשון ולא רק במארה. גם המספרוֹת. גם בתי הכלבו הגדולים. גם השוק המקורה הקטן והיקר. מדובר במהפכה עבור עיר שתושביה לא אוהבים באמת לעבוד ובטח לא ממש לתת שירות. יש קדחת של קניות באויר ונראה שכולם מתרוצצים עם שקיות יפות  (פרט לקלושרים שמסתובבים עם ערימת השקיות הקבועה).רציתי לספר  שהבנים כאן קונים ...

שמונה וחצי בבקר בעיר היפה-אפורה. השמש מתקשה להתעורר. חמש מעלות בקושי. קור סוטר לחיים. קשה להתרגל אליו. קבצנים נצמדים לפתחי האוורור החמים, במן אבולוציה עירונית של שרידה. בבית החם, להבדיל אלפי הבדלים, אני מלבישה את הבנות לפי כל כללי הטקס: מעיל עבה, כפפות, כובע נקשר, מגפיים מרופדים. דצמבר של אירופה כל כך זר לנו. העצים הערומים מקושטים מחרוזות של נורות ...

יום אקראי של חודש דצמבר. לא סופו. לא תחילתו. שמיכה אפורה על העיר. העלים על העצים נשרו כולם סופסוף. שבועות ארוכים שהלכו ונשרו כמו במחלה ממושכת. עצבת סוף הקיץ. כעת אין מה להפסיד יותר. ענפים עומדים חשוקי שיניים, ממתינים לקור הגדול. לא כל הבקרים דומים. יש כאלה שאינם מביאים איתם דבר. בקרים אפלים. יש כאלה שמביאים  הבטחה שאפשר. אפשר עוד ...

  מוזר לחגוג את חג חנוכה עמוק בלב חגיגות המולד .אני מניחה שלולא הבנות לא היינו טורחים בכלל לציין את החג אבל כשאנחנו כן מנסים לחגוג אותו זה מרגיש כמעט מחתרתי. ישראלים בפורום הקרוי "הבית הישראלי" נפגשים בערב הנר השני בחדר גדול ברובע השלישי  להדליק נר ביחד ולשמר אוירה ישראלית ובעברית. חלקם כבר נמצאים כאן הרבה שנים והעברית דוהה והולכת ...

  קריאה אחרונה לנוסעים לפריז! נראה שבניגוד למה שמספרים כל מדריכי הטיולים דווקא עכשיו היא העונה הנכונה לבוא אל העיר. נכון שקר, נודה בכך ישר על ההתחלה. ואני מתכוונת למעיל רציני, כובע, כפפות וצעיף בכל יציאה אל הרחוב. (כיוון שצעיף הוא צו האופנה כאן, חורף או קיץ, נפחית אותו בספירה.) מאידך זה גם הזמן המתאים למגף גבוה עד הברך ותחתיו ...

היום  לפנות בקר, יום שישי, ירד השלג הראשון לעונה. la première neige de la saison. מצפים לו כאן כמו שמצפים בארץ ליורה. כל השבוע אמרו שאולי ובאמת נעשה קר יותר ויותר. בשש בבקר, עדיין חשכה מוחלטת. הבעל התעורר מחלום והעיר גם אותי. באור הכתום של  פנס הרחוב נראו פתיתים פתיתים יורדים לאט. השלג הראשון שאני רואה בהתהוות. מפליא כמה שזה שקט. ...