רשמים מהעיר

אביב

מדברים על אביב. בחנויות הבגדים כבר מבטיחים חולצות קצרות ונעלי סירה. השלטים אומרים Printemps  אבל אביב איִן. פסטיבל האביב נחוג בבתי הקולנוע אבל בגינות הציבוריות, מרימים  את ראשם רק נרקיסים הדורים. העצים  הגדולים מגדלים ניצנים ראשונים היכן שעמדו כל החורף גדמי הענפים. אבל רק ניצנים זהירים ועלים איִן. אולי כך נראה האביב בעיר שבאמת מבחינה בין ארבע עונות. אולי האביב ...

קרא עוד »

גברת צפרדע מתקשטת, אדון צפרדע חוזר לחיים

 פריז גורמת לי לרצות להתאפר. אני נכנסת לאגף הקוסמטיקה האינסופי בכולבו. לאט מנסה צללית עם האצבע, מורחת צבע. האם אני יותר יפה? אני מתייעצת עם המראה הקטנה. אני עוד מעט בת שלושים ושבע. מותר לי כבר להתחיל. אני כבר אישה. פריז מזכירה לי. אני מנסה איליינר דקיק בקו העפעף. עוצרת את הנשימה כדי לא לזוז. זה דווקא יוצא נחמד. מנסה ...

קרא עוד »

מגדל בבל

זמן מוזר, זמן הנסיעה במטרו. הרכבת מכרסמת במעי העיר, מתקדמת באפלה תמידית, ממהרת. גם כשיש לי הרבה תחנות לנסוע אין בי די השלווה לשבת לקרוא (בהנחה שיש מושב פנוי, תלוי בקו ותלוי בשעה). במקום זה אני בוהה בנוסעים האחרים, קשה שלא. נעליים מכל מיני סוגים, פנים, מעילים, תסרוקות. אם יש בחור יפה  העיניים נתקעות בו. לא  דרוש הרבה כדי להתאהב, ...

קרא עוד »

אדון צפרדע עם שעון זהב

    לעיתים רחוקות זה קורה, כל דבר נופל למקומו בשלווה. יום ראשון בוהוריים, העיר מתעוררת להט, מפהקת, נינוחה. אני משוטטת עם הבנות בעגלה. אומנם אפור היום אבל לא יורד גשם וגם לא קר. הבנות לא מבקשות דבר בלתי אפשרי , רק קרפ שוקולד או סיבוביים על הקרוסלה. אני נעתרת. על המדרכה מנגן איש באקורדיון ומפוחית מנגינה המכמירה את הלב. ...

קרא עוד »

משוטטת במטבח

בקר שלם  עובר בנעימים ליד חלון המטבח והנה כבר צהריים. כל אשה צריכה חדר משלה ולי יש פינה נהדרת לצד מדף העץ הגבוה מול החלון. אין בי ציניות שאני אומרת את זה. זו באמת פינה נהדרת. העיר כולה פרושה דרך חלון הקומה הרביעית והמופע המרכזי הוא תמיד מופע השמיים. הבקר מתחיל בשמיים פתוחים, מארחים שמש. צריחי הכנסיות מתנצנצים ועונות להם ...

קרא עוד »

קור ואקורדיון

שלוש מעלות. פברואר לא מוותר. קר. קר. קר מאד. מאז הפוסט האחרון ,המדמיין את האביב, לא הפסיק לרדת שלג. רק אתמול הגיחה שוב השמש לכמה שעות  ושוב אפור וקר. בסוף השבוע אנחנו נשארים בבית ומארחים  או הולכים לבית של חברים. במהלך השבוע אני מסתגרת, בולעת ספרים ומפצחת אגוזי מלך .באמת שלא נעים לשוטט יותר מדי. הידיים קופאות גם בתוך הכפפות ...

קרא עוד »

סנונית אחת

  הבקר שוב התחיל בשלג. אני מתעוררת ורואה פתיתים תועים בחלון. כיון שהם קלים כל כך , באין רוח, הם לא ממהרים לצנוח. זו כנראה אסוציאציה פרטית לחלוטין אבל זה נראה כמו  אנשים שנקלעו מול חלון חדר השינה שלנו, משתהים לרגע, מתמהמהים מול הזכוכית ולא ממשיכים הלאה. ראשים קטנים, לבנים, צפים בחלל. ייקח לי חיים שלמים להתרגל להפתעה החרישית הזו. ...

קרא עוד »

שבוע מחוץ לעיר

פברואר הוא ליבו של החורף והזמן הנכון ביותר אולי לנפוש את חופשת החורף, היא Vacance d’Hiver. אם יש חופשת קיץ (היא ה Vacance  ואין שום צורך להכביר בתארים נוספים פרט לה' הידיעה) מדוע לא תהיה גם חופשת חורף? חופשת החורף מוקדשת רובה ככולה לספורט של חורף: החלקה על הקרח, סקי, סנובורד, החלקה במזחלות ושאר שעשועיי שלג. החופשה נחגגת בתאריכים שונים ...

קרא עוד »

אהבה שאינה תלויה בדבר

תשע ארבעים בבקר. סוף סוף הבקר עולה ויש אור מלא. החורף הפריזאי, שחודש פברואר הוא ליבו, מעמיד את האהבה לפריז במבחן. קר, רטוב, חשוך , הגנים עומדים בעלבונם בשלכת. כמות התיירים פחותה כך שאפילו בשדרות השאנז אליזה רואים את המדרכה הרחבה חשופה. נגמרו החגים הגדולים, הוסרו האורות התלויים בכיכרות וברחובות ובקרוב תגמר המכירה הגדולה, גם כך נותרו ממנה כעת רק ...

קרא עוד »

עיר העורות

אתמול עשינו יום של תיירים. שוב יש אורחים והפעם גם יש יום חופש מהגן כך שהיום אבוד מראש ולכן מותר לכל תוכנית הפקר. כך שמנו פעמינו אל השדרות הגדולות בקו מספר אחד במטרו. קו זה חוצה את העיר ממזרח למערב  דרך ציר ההתרחשויות הראשי ולכן תמיד , בכל שעה, מלא. בנות מתורגלות לקפץ פנימה במהירות. הקטנה מתחילה משום מה לצווח ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג