הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

הוא והיא

    אתמול פרץ ויכוח מה באוטו. הוא אמר כי נהגים גרועים הם בדרך כלל נשים. היא קפצה כמובן למשמע הדברים וטענה כי אם יוצא לך ללכת ברחוב שקט ורגוע ולראות פתאום מכונית שדוהרת לקראתך במהירות של טיל, תוכל להיות בטוח שגבר יושב מאחורי ההגה. הוא הסכים, זאת אומרת, בכל אשר קשור לנהיגה פרועה אך לא לגבי נהיגה גרועה. וכבר ...

קרא עוד »

שיר מיטה ושיר כרית

        או-קיי. בקשר למיזם הכתיבה  http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=2983&blogID=39 השיר על המיטה עבור יעלה שהעדיפה מיטה על כרית. ומן הראוי להביאו כאן בכל מקרה בהיותו הוא שנתן השראה לכל העניין בכלל. אח"כ השיר שלי מטעם הכרית. רציתי לשחק עם צמד המילים ציפית/לצפות/לפצות ועוד כמה. יצא כפי שיצא.   Pillow Talk By Linda France   I am the keeper of you ...

קרא עוד »

מיזם כתיבה — אילו הייתי כרית

    אישי מורה תיכון וימים לא קלים עוברים עלינו. בתקופת השביתה הרגיש מובטל אם כי יצא לעבוד בצמתים יום יום וחזר בכל זאת בידיים ריקות. התחושה קשה. ההשפלה מורגשת. כאילו הזדקן פתאום ונהיה למורה על סף השחוק. בנסיבות אלה הרמתי גבה כשראיתי אותו הבוקר מעמיסה על האוטו מזרון מתקפל, כרית ופוך. הרי זה סימן שהוא הולך להרכיב במו ידיו ...

קרא עוד »

לא אני אמרתי

    אני החלטתי שהגיע הרגע להוריד מעצמי את העול הגדול שיושב עלי מאז ההתחלה הרשמית של החורף הזה ועד לפני כמה ימים. הגיע הזמן להוציא החוצה את הרהור הכפירה הטרדני שנהג לעלות אצלי לראש כל פעם שהייתי מפזרת ואוספת את הילדים ולא טורחת אפילו לקחת מעיל. לא יכולה להמשיך ככה עם הסוד הנורא. חייבת לספר, לומר בפומבי ואני יכולה ...

קרא עוד »

טעם החיים

        פעם קראתי על ניסוי ובו השתילו זיכרון ילדות כוזב בראשי אנשים ובו אכלו בהנאה ברוקולי. לאחר מכן, החלו אותם אנשים לאהוב לאכול ברוקולי.  מה שהדהים אותי מהקריאה על אותו ניסוי היה שעצם הזיכרון שאהבת משהו כשהיית קטן תדרבן אותך לאכול אותו גם לאחר מכן.  עכשיו תשמעו מה קרה אצלנו.  פעם סיפרתי לבני שכשהייתי שואלת את אימי ...

קרא עוד »

לו הייתי פצצה

      פעם בבלוגריה הזאת התנהל ויכוח (חביבי ביותר) בשאלה ירושלים מול תל אביב. אין צורך לומר שהחתומה מטה אוהדת נלהבת של העיר הקדושה אולם ביומיים האחרונים הייתי מוכרת את נפשי רק כדי להיות בשפלה. כן כן בואו של בוש הבן הפך את החיים כאן לבלתי נסבלים במקרה הטוב. ובנסיבות אלה מצאתי את עצמי עושה את דרכי אל בית ...

קרא עוד »

קטע של ליהיא לפיד על אמהות

(קיבלתי במייל ושומרת לי/לכן כאן לתזכורת.) ישבנו, אתה ואני, על הכיסאות הקטנים בכניסה לכיתה שלך, וחיכינו לתורנו ליד הדלת הסגורה, שומעים שברי מלמולים מהשיחה של המורה עם ההורים של הילדה שלפניך. הושטתי את היד ואספתי אותך לתוך החיבוק שלי, סתם ככה, ופתאום הרגשתי שזה לא כמו תמיד. משהו היה אחרת. אתה, ילד שלי, שתמיד מתכרבל לי בתוך החיבוק בהתמסרות מתמוססת, ...

קרא עוד »

צלילי המוזיקה

      לעולם אל תתנו לי לומר שלא הקרבתי מספיק עבור ילדי. הרי לקחתי אותם לחוגי מוסיקה לקטנטנים. הדבר כרוך בלבישת חיוך ניכר ושהייה ממושכת בחדר אטום יחד עם מספר ילדים ואמהותיהן באותו מצב אלא שלפחות חלק מהן, במיוחד האמהות לילד אחד שבכלל צעיר מדי לחוג כזה, נראות כאילו הן נהנות באמת. לכל הפחות, הן מתלהבות הרבה.  מניסיוני, מעט ...

קרא עוד »

יתמות

      אבי איבד את אביו כשהיה בשנות השלושים לחייו, ואת אמו כשהיה בשנות החמישים לחייו, ואת אחותו הגדולה, היחידה כשהיה כבן שישים. אחרי הלוויה שלה, משחזרנו הביתה, אני זוכרת היטב אותו אומר, "עכשיו אני יתום."  הזיכרון ברור לי כל כך כי אני נדהמתי לשמוע את הדברים באותו רגע. הרי לעולם לא היו לו יחסים קרובים במיוחד עם אחותו. ...

קרא עוד »

טוק טוק מי שם?

  עוד לפני שהתחתן איתי נהג אבי בן זוגי לומר כי להינשא זה ההימור הגדול ביותר שעשוי האדם לקחת בחייו — שהרי לעולם לא תדעו עם מי התחתנתם באמת עד אחרי המעשה. הוא צודק כמובן, אך לא לגמרי. שהרי ההימור כאן כפול — לעולם לא תדעו מי אתם בעצמכם (בתור בן או בת זוג נשוי) עד אחרי החתונה. והדבר נכון ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר