בהמשך לפוסט הקודם, אני מבקשת לחלק אתכם כאן כמה מחשבות ראשוניות, למרות שיש לי אותן כבר זמן רב:
לדעתי, כל הבעיה עם "עבודה" היא הכסף. זאת אומרת, כמו שאומרים ש"אין לערבב חברות עם כסף" כך גם צריך להיאמר בקשר לעבודה. אני יודעת, אתם תגידו לי בתגובה שזה בכלל לא מציאותי וכו' וזה נכון אבל מותר גם לחלום, לא? כשהייתי קטנה אבי הסביר לי פעם כי "ימות המשיח" משמעו פשוט תקופה בה רובץ שלום בין העמים. (רק כשהתבגרתי הבנתי כמה הדבר משמעותי.) אז, אבא, מה תגיד אם נוסיף עוד אלמנט — שכל אחד יעבוד במה שהוא רוצה ולפי יכולתו, ויקבל את התרומה לפי צרכיו? אף נדמה לי שאם אנו בני האנוש נצליח אי פעם להשיג את הדבר, אזי שלום בין העמים יהיה כבר קטן עלינו ובבחינת הצעד הטבעי הבא.
מרקס כבר חשב על זה וזה לא כל כך הצליח לו… 🙂
קניתי
:))
אומי, אני כבר מזמן מצליחה לעבוד המון בלי שום קשר לכסף.
גם אני ענת, ולכן ברור לי שזה אפשרי. אבל אז נשארת השאלה, מאיפה יגיע הכסף????
על זה ממש אין לי תשובה
"שכל אחד יעבוד במה שהוא רוצה ולפי יכולתו, ויקבל את התרומה לפי צרכיו…".
יפה כתבת, אך
אומי יקרה, הרעיון הזה כידוע נקרא "סוציאליזם", מי שחווה אותו על בשרו, בטנו, ליבו, משפחתו וגורלו יגיד לך בפשטות – זה נכשל ולא שונה מקומוניזם, פשיזם ושאר הדיקטטורות במסווה יפה. אפילו חוקי התורה לא מחזיקים מאה אחוז. בואי לא נדאג לעולם. בואי נדאג למוסר אישי ותיקון אישי. זהו פתרון טוב יותר.
כן כן כפי שהניסוח עצמו משקף, ברור כי כבר ניסו את זה ונכשלנו בזה. השאלה אם נוכל אי פעם להצליח בכל זאת לעשות את זה בעתיד, או שמא, כפי שניסיתי גם לרמוז, השגת שלום בין העמים הוא אפילו יותר מציאותי מאשר לצפות מבני אדם לשמור על יחס נכון והוגן לכסף ולעבודה? ובינתיים? נכון, כל מה שיש לנו לעבוד עליו הוא עצמנו.
אומי, האם שמעת על דיויד הנרי ת'ורו? הפילוסוף האמריקאי שטען כי אנשים משתעבדים למישרות ובעצם חיים חיים של יאוש שקט. הוא יצא לברר כמה מוכרחים באמת לעבוד למען הקיום? ומה שחשב ועשה הלא הוא כתוב בספר "וולדן"Wolden או בעברית "חיים ביער".
הוא גם אמר: let your sport be your job
תודה רבה על ה"לינק" סבינה :))
אפשר אומי, אני המצאתי לי במשך השנים עבודה שהיא גם התחביב וגם יש עמה כסף, אבל זה כאמור לקח שנים..
הרי את מבורכת חני :))
הלוואי הלוואי