מי כמוני שונאת הכללות על רקע מגדרי ובכל זאת התעניינתי בהערה הבאה של גרי סיינפלד שקראתי בעיתון היום. לדבריו, "בעל רוצה מאשתו מה שהוא רוצה מהתחתונים שלו: קצת תמיכה וקצת חופש." נדלג לרגע על ההשוואה המגעילה וניגש לעצם העניין: מה אני רוצה מהחזייה שלי? תמיכה, תמיכה, ותמיכה. לא משנה כמה אני נופלת, פוזלת, נוזלת, יוצאת מהקווים או מתקשה להיערם – תמיכה, תמיכה ותמיכה. הרי בשורה התחתונה, התמיכה הזאת היא אשר נותנת לי את החופש להיכשל ומכאן גם החופש לפעול.
haaretz.co.il/hasite/spages/1236348.html
אני בעד הידברויות ישירות, הוא עם התחתונים, היא עם החזייה, עם ישראל עם החנות כולה. התוצאה – מאה וחמישים אלף מפגינים ברחובות. זה לא עובד כך, אומי, בלי גם לחיצה ומעיכה, אין תוצאה.
אומי יודעת איך קראנו פעם לחזיה ?
סומך נופלים
ואכן החזיה כמשל חברה צודקת עושה צדק ולא צדקה, נותנת חכה ולא דגים ,הגיע הזמן לתת פוש אפ לאלה שזקוקים לו
חודש טוב שיהיה לנו
ויומותקו הדינים אמן
רק יחד נצליח