אפשר לומר

מזה זמן רב אני מנג'זת את בתי ללכת לספריה כדי להחזיר את הספרים שהוצאנו ואתמול אמרתי לה היום זה היום. כאשר היא היססה עוד שאלתי לליבה והיא הסבירה שהיא מפחדת מהספרנית הלא נחמדה אז אמרתי יאללה נלך כולנו. העמסתי את התינוק על הבטן, הספרים המים והצ'ריוס מאחור, ויצאנו למסע של כשלוש מאות מטרים. בדלפק ישבה הספרנית הלא-נחמדה אבל בתי אמרה שזאת לידה היא היא הספרנית הלא-נחמדה והיא היא שאמרה בקול סמכותי מבלי להסתכל עלי הספרים מאחרים למה לא התקשרת להאריך אותם. ברחה לי אנחה קטנה ובתוך כך ניסיתי בכל כוחי אך ללא הצלחה לחשוב על תירוץ כלשהו ובסוף מצאתי את עצמי אומרת משהו שבעלי לעולם לא היה מסכים שאגיד בפומבי ואולי בדומה לכל הגברים האחרים אבל ייתכן שכאן אני נסחפת קצת. אמרתי לה כי אנחנו לוזרים. היא ויתרה לי על הקנס.