בעניין הציפיות של אבי מבנותיו, אני מודה שאמרתי שאחת מהן היתה "להתחתן במסגרת הדת." אולם הכלל הזה מעולם לא נאמר במילים אלא היה חי איתנו מתחת לפני השטח כמובן מאליו. אבי דווקא נורא אהב לספר את הבדיחה הבא: "דרינג דרינג, דרינג דרינג, הלו …. כן בוודאי אתה יכול להתחתן עם בתי. עם מי אני מדבר בבקשה?"
אבות. איזו עלומה. אהבה ראשונה ומכאיבה. אהבה עיוורת. אלוהים בלבוש אדם.
אולי החיים באמת קשים מדי מכדי לשפוט את הורינו. מה הסיכוי שמישהו יצא שפוי משלושים השנים הראשונות לחייו? או מה הסיכוי שמישהו אכן ינשא למישהו שמתאים לו?
אחלה אבא ואחלה בת וגם כמו שהבנתי אחלה חתן
אהבתי את הבדיחה הקטנה של אביך, ואת איך שהצגת אותה.
מתה על ההומור שלך!
בדיחה אופיינית לאבו אל בנאת.
השתעשעתי עם ההסתייגות.
REFRESHING. THANK YOU