פחות ממושלמת כותבת מלים

http://www.youtube.com/watch?v=qplU2okfO5Q וכמה מילים המקלט 'שלנו 'מציע נחמה קטנה לנשים דרות רחוב, נרקומניות העוסקות בזנות, את הסרט יצר איתי דודי מערוץ אחד ועכשיו תרגמנו אותו לאנגלית והעלינו ליוטויב. נחמה קטנה מאד, כולה מבוססת על תרומות, התנדבות ורצון טוב.

  הזדמנויות כאלו לא יהיו הרבה.  זה בוקר שבת  מזהיר באמריקן קולוני בירושליים,  השמש מחממת בדיוק במידה והרוח הנעימה נושבת להנעים את העור בגן של המלון שראה כמעט מאה וחצי של תהפוכות ומלחמות ונשאר כמעט כשהיה, אני מסבירה לעורך הראשי שיושב לצידי בביקור ראשון של אושיה שכזו מהסוכנות שלנו בישראל. ואני, אני מארחת אותו.  בגן של המלון בואכה רמאללה. ביתו לשעבר ...

זה נעים, אבל לא מספיק. בחוץ מתחיל הקיץ לשגר הודעות מוקדמות על בואו המתקרב. בטיילת כבר נחשף הבשר והעור. טרי כמו עוגת תפוחים. וזה נעים. מאד נעים מה שיש בין גבר ואשה בלי להתכוון אפילו. אבל זה לא מספיק. אני מבינה. זה לא מספיק, גם לא השינה המשותפת והחלומות, משכשכים בבריכה של סדינים ושמיכות כשבחוץ השמש מדפקת על כל החלונות. ...

בקושי, מכירה בפנים, ראיתי אותה אולי פעמיים. לא זוכרת.  תשלח לי תמונה ואני אנסה לברר. עכשיו אני נזכרת, זה היה לפני חודשיים בערך באחד מהלילות הקרים בשנה, לילות הזוועה של ההומלסים אני קוראת להם מאז כתבת התחקיר לפני שנה שבמהלכה ישנתי ברחובות. איתם. עם העולים והותיקים ואלו ששתו מדי ואלו שמשהו פקע במיתרי נפשם ואלו שנדרסו במכבש היומיום והונחו בצד של ...

אם תקנה לי חצילים בדוכן הירקות בשוק  אני אקלה אותם על התנור במרפסת עד שיעלו עשן, אפשוט מעליהם את עורם הכווי ואשכך את הבעירה  בטחינה  שאכין מזר פטרוזיליה, שום  ולימונים שאקטוף מעץ בגינה של אבי.   העץ  בגינתו של אבי  עומד עכשיו בתחילת פריחתו  האביבית ועדיין ענפיו מרכינים ראש מכובד הפירות הצהובים של החורף שעבר  ונדמה שככל שאני קוטפת הם מתרבים עוד ...

אצל אחד. זה לא רחוק מהים. על המרפסת. והוא? הוא יודע לכתוב, לזיין ולבשל. זה הוא. זהו. ומה? וכלום, הוא יודע לזיין ולכתוב ולבשל , גם לחבק.  ומה יהיה? לא יהיה, כבר יותר מדי פעמים דיברנו על זה, כבר יותר מדי התחלות של משהו שהבטחתי לא להתחיל אבל הלב המרדני לא שמע לי. לא הפעם. למה את ככה? למה מראש ...

זה היה מזמן, לפני עשור וחצי, אולי אפילו יותר. למדתי צילום, למרות שהיום אני יודעת שלא ניתן ללמוד לצלם, לא באמת.  זו מתנה מאלוהים ולא תמיד היא ניתנת לרגישים או לחכמים שביננו, לפעמים זוכים בה גם אנשים רגילים לחלוטין ואפילו קהי חושים וגסי רוח כמו צלם אחד שאני מכירה, איש מחוספס ושורט כמו נייר זכוכית, כמו החול שמקרצף את עור ...

אני אומרת לה שלא אכפת לי.  כל כך הרבה כבר נטעו בתוכי תקוות כמו יער של הקרן הקיימת לישראל יום אחרי טו בשבט, אף אחד לא יודע כמה מהעצים האלו מתים כמה ימים אחרי. גם אני לא יודעת, חשבתי לברר פעם, אבל התעצלתי ואחר כך שכחתי ואחרי כמה שנים פגשתי יערן, אמיתי, הוא היה יערן ברוסיה, ועכשיו הוא יערן בקרן ...

  הגבר הבא שלי יקנה לי מברשת שיניים הוא לא יספר לי סיפורים על הקודמות בחייו וכמה הוא פינק אותן וכמה  כסף הוציא עליהן ולאן לקח אותן ומה הן נתנו או לא נתנו לו בתמורה, הוא לא יכמת רגשות ואהבה. הגבר החדש שלי ידע מראש שאהבה נמדדת במעשים ולא במילים. והוא לא יהיה חסכן במילים. ולא במעשים.  הוא יקנה לי מברשת ...