בננות - בלוגים / / הבא בתור
פחות ממושלמת
  • תמר דרסלר

    מי אני? כבר בת יותר מ40 ועדיין כותבת מלים, במגזין של מעריב וגם באחת הסוכניות הזרות. אני מספרת להם בעיקר על פליטים (לא רק סודנים) ונזקקים אחרים. והרבה על הזונות איתן אני מתנדבת, וכל מיני סיפורים אחרים..... מנסה לכתוב פרוזה קצרה וארוכה. לא מסוגלת לדמיין את החיים בלי בעלי חיים לצידי. פתוחה להצעות. תמיד.

הבא בתור

זה נעים, אבל לא מספיק. בחוץ מתחיל הקיץ לשגר הודעות מוקדמות על בואו המתקרב. בטיילת כבר נחשף הבשר והעור. טרי כמו עוגת תפוחים. וזה נעים. מאד נעים מה שיש בין גבר ואשה בלי להתכוון אפילו. אבל זה לא מספיק. אני מבינה.

זה לא מספיק, גם לא השינה המשותפת והחלומות, משכשכים בבריכה של סדינים ושמיכות כשבחוץ השמש מדפקת על כל החלונות. גם תותים של סוף עונה מהשוק לא ימלאו את החסר ולא אלף נעימויות קטנות בגב. פשוט לא. 

וריחות של תותים וחביתות בבוקר, שירים משותפים וסבון במקלחת בסוף היום או בתחילתו לא יוכלו להחליף ריח של זיעה זרה כשהיא מתערבבת עם זרע, ונשיקות ועשן ומלח ים ואלכוהול זר. לא יוכלו. אני מבינה.

בחוץ העיר הזו, עיר זונה שמשקרת, מחייכת עבור כסף, ומחכה. ומנצחת, תמיד היא מנצחת. 

את ממהרת מדי, אתה אומר. מוזר, אני לא ממהרת לשום מקום, לא מבקשת כלום, אבל מבינה. וגם אתה תבין. 

זה לא כואב לי. אולי טיפה. אולי טיפונת. ולמי אכפת. בחוץ נפרשת עכשיו מניפה של צבעים שכמעט ולא מאפשרת לנשום. צהוב ושחור תלתלים וזהוב עור ואדום שפתיים, לבן שיניים ואלף צבעי עיניים כמעט. והרפתקאות. 

אל תצטער, לא עלי. לא על מה שהיה יכול להיות, על מה שהיה אנחנו לכמה רגעים של הווה מתוק, אמרתי לך, אין עבר, אין עתיד אבל הווה. הווה.  כמה הווה יכול היה להיות. 

הלב לא באמת מגליד, מצחיק. דווקא כשחשבתי. ועכשיו לעצום עיניים, למתוח שפתיים בחיוך, לפתוח את הדלת ולצרוח. הבא בתור.

8 תגובות

  1. הבא בתור הוא סוס. סליחה, אבל מתבקש.
    ויבוא, בטוח שיבוא. יפהפיה.

  2. תמר, החושים כולם מתעורים בקריאה של פרוזה טובה כמו זו.
    הלוואי ויבוא המתאים.

    כשאת כותבת "הבא בתור" את למעשה מזמינה עוד המון שיבוא וילכו ויבואו ואני לא בטוחה שזה מה שאת רוצה.

  3. איריס קובליו

    נהדר. מאד נהנית לקרוא אותך:) תמר

  4. תמר שלום,
    קודם הפוסט מצוין. אני נהניתי מהכתיבה הזו, מעט מהדהדת לי את קלאריס ליספקטור.

    לפני ארבעה ימים שלחתי לך מייל לכתובת שציינת. אני מקווה שהפעם זה התקבל.
    רציתי לקבל הפנייה (ישירה או לא) למקורות מידע ועדויות בנושאים בהם את מתעסקת, מסיבות שפרטתי במכתב. בעיקר בנושא הזנות. אני מצרפת כעת את הכתובת שלי .

    תודה לך מכל מקום

  5. מאוד יפה, תמר. השורה החותמת נפלאה במיוחד בעיני.

  6. תַּלְמָה פרויד

    כתיבה יפה, כנות כובשת.
    את ראויה, תמר, לבא בתור הנכון.

  7. תנו לחיות לחיות (ואולי יש לנקד חיוּת). מרשים בכנותו הפשוטה, המונולוג הזה. מניפה של צבעים שלא מאפשרת לנשום.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמר דרסלר