בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

תחרות סמויה

  חברים, לא סיפור גדול, אבל ידידי נהג להזמינני להרמת כוסית כל עת שיצא לי ספר. אמר שעלינו לחגוג. ידיד זה איננו – אחד אחד ובאין רואה הולכים הטובים ביותר. אבל רוחו תשרור לעד – נרים כוסית!! מקנא, שאלתי פעם  איש   דגול, איש רב-עט, טבול באשכולות (  מיץ קנאה רבה): כמה פרסומים יש לך? ענה: כ-500. "גם לי יש כבר ...

קרא עוד »

כמה שורות.

        המצבה כפי שגילינו אותה. כמה שורות.    אל יאמרו שלא פעלתי. מעשה שהיה כך היה. חברתי נהגה לקחת אותי – ז. א. היינו מטיילים יחד ביער ירושלים. כבר בכניסה ליער, מצד רחוב מגדים, בעוברך שער ברזל חלוד, משמאל לדרך עיניך נתקלות במצבה נטושה וממורטטת,  שבעלי עין חדה יכולים להבחין כי כתוב עליה משהו, בעברית   בעיקר, אך ...

קרא עוד »

דמויות: מנהל התחנה

  מְנַהֵל הַתַּחֲנָה   מְנַהֵל הַתַּחֲנָה בְּעִיר קְטַנָּה נוֹהֵג בְּעַצְמוֹ כְּאָדָם בַּעַל רָמָה.   כָּל הָרַכָּבוֹת –  מְקוֹמִית וּמַשָּׂא – בָּאוֹת בְּסַךְ, גַּם רַכֶּבֶת פַּרְוָורִים בָּאָה – וְדַי בְּכָךְ;   הוּא תּוֹחֵב יְמִינוֹ בְּדַשׁ הַמַּד, כְּמַצְבִּיא שֶׁמּוּל הַגְּדוּד בַּמִּסְדָּר נֶעֱמָד.   לִבּוֹ תַּחַת הַמַּד  -"וָּולְלָה! – לוֹ לוֹחֵשׁ: הִנְּךָ אָדָם שֶׁל מַעְלָה! וּמָה עוֹד תְּבַקֵּשׁ?           ...

קרא עוד »

St. Expeditus

אֶקְסְפֶּדִיטוּס הַקָּדוֹשׁ   מִנְזָר אֶחָד שֶׁל נְזִירוֹת נִתְמָךְ  בִּידֵי  הָעֲשִׁירוֹת.   אֵלֶּה שָׁלְחוּ, כְּנוֹצָרִים טוֹבִים, לַמִּנְזָר אַרְגָּזִים מְלֵאֵי טוּבִים.   תַּפּוּחַ, אַגָּס, עוּגוֹת, גַּם גֶּרֶב, פַּעֲמוֹן קָטָן, שֶׁיְּצַלְצֵל בָּעֶרֶב    לִתְפִלָּה, כְּלֵי-גַּן, סִנּוֹר  וְסִיר, וְעַל הַתֵּבוֹת: "זְהִירוּת, שָׁבִיר!"   אוֹ: "לֹא לַהֲפֹךְ! הַחֲזֵק יָשָׁר!" גַּם צִיּוּר כּוֹס בְּגָוָן שְׁחַרְחַר.   גַּם זֶה  רָשׁוּם: "אֶסְפֶּדִיטוֹ": כְּתוּבִים סְתוּמִים. וְכָךְ נִשְׁלַח: כְּתָב חַרְטֻמִּים.   ...

קרא עוד »

אֳנִיַּת הָעוֹלָם

    אֳנִיַּת הָעוֹלָם   "הֲבִיאוּנִי לִפְנֵי רַב חוֹבֵל"! קָרְאָה בְּקוֹל, כָּךְ, הָאִשָּׁה. "לֹא יִתָּכֵן! לַשָּׁוְא! חֲבָל! לְכִי אִם כֵּן – כִּי אֵין יִשְׁעָה!"   הָאִשָּׁה, בְּכַעַס רַב, כֻּלּוֹ עַל שִׂיא, "וּבְכֵן, הֲבִיאוּ לוֹ מַתָּן"! הִיא הִרְטִיבָה אֶת הַמַּעֲקֶה בְּקִיא. שֵׁם הָאֳנִיָּה  הָיָה "עוֹלָם".                         Schiff –Erde   Ich ...

קרא עוד »

שיר ערס

      שִׁיר ערסSchlafstunde- Lullaby       לִישֹׁן, תִּינוֹק, לִישֹׁן! פַּעַם הָיָה כָּאן צֹאן,   כְּשֶׁצַּמְרוֹ נִגְזַז, אָז סָבַל הוּא מִקֹּר עַז.   אִישׁ אֶחָד עָלָיו רָחַם, מְעִיל נָתַן לוֹ,  בּוֹ יֵחַם.   כָּעֵת לַשֶּׂה כְּבָר חַם וְטוֹב,  אוֹתוֹ הַמְּעִיל   כְּבָר יַעֲטֹף.   לִישֹׁן, תִּינוֹק, לִישֹׁן! פַּעַם הֱיֵה כָּאן    צֹאן.          

קרא עוד »

האחיות – מורגנשטרן ( שיר מס' 95)

  הָאֲחָיוֹת   תּוֹתָח אָמַר לְפַעֲמוֹן: הַמְשֵׁךְ וּקְרָא נָא לֶהָמוֹן!   לְךָ, וְלִי גַּם, מַמְלָכָה, הַמֵּתִים לִי, הַחַיִּים לְךָ.   לַשָּׁוְא  תִּשְׁאַף לִשְׁלֹט בַּמָּוֶת, אַתָּה אָרָד, אַךְ אֲנִי – עֶשֶׁת:   הַיּוֹם קוֹלְךָ יְלַוְּ תְּפִלָּה: מָחָר הִיא לִי – לַהוֹרְגִים תְּהִלָּה!   אַף אִם קוֹלִי הוּא לִצְנִינִים, לֹא יַחְדְּלוּ  מַאֲמִינִים!   בִּמְקוֹם לוֹמַר מִלִּים כְּעוּרוֹת, הָבָה נֵצֵא וּבְרִית נִכְרֹת!   בְּקוֹל ...

קרא עוד »

תערוכת פסלים במתחם ממילא בירושלים

תערוכת פסלי הכלים המוסיקליים במתחם ממילא בירושלים. ביקרנו בתערוכה העשירה והמהממת. חשבנו כי היה ראוי להוסיף  – מאוצר חוויותינו – לפחות פסל אחד ( וכמובן גם הרבה יותר) – אנו זכרנו את הספל של רודן, Danaidae. הדנאידות – להן סיפור שאיננו מעניננו כאן – במיתולוגיה היוונית. מה שמענין אותנו  כאן הוא רק שרודן August Roden) הפסל) נתן לגברת דמות של ...

קרא עוד »

איטיות מסמרת שיער ב"בננות" – מתי היא תבוא על תיקונה??

קראתי  במסר שכתבה ריקי דסקל. באמת, ראוי ששירלי תענה. ואמנם כבר כתבתי לה בקשר לאיטיות המקוממת בה עולות תגובות ומתחלף המנסך. היא כתבה שהבעיה מן הסתם במחשב שלי. זה הזכיר לי את אדון שטיין מהמסעדה של האוניברסיטה בגבעת רם, שהתלוננתי לפניו פעם ושאלתיו באיזה מין שמן הוא מבשל ( במסעדת המנהלה, 1966 לערך), הגורם שאחר הארוחה בטני מנופחת וחצי שעה ...

קרא עוד »

אחר שנים

    אַחֵר שָׁנִים   רַק בִּי אַתְּ חָיָה עוֹד. מֵעוֹלָם הָאֱמֶת, בּוֹ אַתְּ חָיָה אֵין דְּרָכִים וְלֹא בָּאוֹת  חֲדָשׁוֹת. נִרְאֶה, כְּאִלּוּ רַק בְּמִקְרֶה נִכְנַסְתִּי יוֹם אֶחָד אַל אוֹר חוּגֵךְ. אַחֵר נִתְּקוּ קְשָׁרִים. יָצָאתִי אֲבָל עָשִׁיר – שׁוֹקֵק, חָסֵר, רָחוֹק, בַּעַל חוֹבֵךְ. אַט אַט  נִמְחָקִים כָּל עִקְבוֹתַיִךְ – קְשָׁרַיִךְ עִם הָעוֹלָם נֻתְּקוּ לְאַט לְאַט, אַט אַט נִמְחַק כָּל חוּט שֶׁהֶחֱיֵךְ, וְאֵין ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה גנן