דמויות: מנהל התחנה

מְנַהֵל הַתַּחֲנָה

מְנַהֵל הַתַּחֲנָה בְּעִיר קְטַנָּה

נוֹהֵג בְּעַצְמוֹ כְּאָדָם בַּעַל רָמָה.

כָּל הָרַכָּבוֹת –  מְקוֹמִית וּמַשָּׂא – בָּאוֹת בְּסַךְ,

גַּם רַכֶּבֶת פַּרְוָורִים בָּאָה – וְדַי בְּכָךְ;

הוּא תּוֹחֵב יְמִינוֹ בְּדַשׁ הַמַּד,

כְּמַצְבִּיא שֶׁמּוּל הַגְּדוּד בַּמִּסְדָּר נֶעֱמָד.

לִבּוֹ תַּחַת הַמַּד  -"וָּולְלָה! – לוֹ לוֹחֵשׁ:

הִנְּךָ אָדָם שֶׁל מַעְלָה! וּמָה עוֹד תְּבַקֵּשׁ?

Der Bahnvorstand

Der Bahnvorstand des kleinen Orts
bedünkt vom Rang sich eines Lords.

Ein Vororts-, Fern- und Güterzug
zu gleicher Zeit (!) – das ist genug.

Er streckt die Hand vorn in die Brust
und blickt mit wahrer Feldherrnlust.

Er steckt den Arm bald her, bald hin:
Sein Leben hat nun wirklich einen Sinn…

Zum Größten spräch sein Herz nun: "Komm!"
Er ist ein Mensch; voilà un homme!