בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
הָאֲחָיוֹת
תּוֹתָח אָמַר לְפַעֲמוֹן:
הַמְשֵׁךְ וּקְרָא נָא לֶהָמוֹן!
לְךָ, וְלִי גַּם, מַמְלָכָה,
הַמֵּתִים לִי, הַחַיִּים לְךָ.
לַשָּׁוְא תִּשְׁאַף לִשְׁלֹט בַּמָּוֶת,
אַתָּה אָרָד, אַךְ אֲנִי – עֶשֶׁת:
הַיּוֹם קוֹלְךָ יְלַוְּ תְּפִלָּה:
מָחָר הִיא לִי – לַהוֹרְגִים תְּהִלָּה!
אַף אִם קוֹלִי הוּא לִצְנִינִים,
לֹא יַחְדְּלוּ מַאֲמִינִים!
בִּמְקוֹם לוֹמַר מִלִּים כְּעוּרוֹת,
הָבָה נֵצֵא וּבְרִית נִכְרֹת!
בְּקוֹל נִחָר הוֹמֶה עִנְבָּל:
"בֵּן זְנוּנִים! צִנּוֹר נָבָל!
אַךְ פַּעַם יַקִּישׁ בִּי אִישׁ צַדִּיק,
תִּגְוַע לָנֶצַח, לֹא עוֹד תַּזִּיק!"
Die Schwestern
Die Kanone sprach zur Glocke:
„Immer locke, immer locke!
Hast dein Reich, wo ich es habe,
hart am Leben, hart am Grabe.
Strebst umsonst, mein Reich zu schmälern
bist du ehern, bin ich stählern.
Heute sind sie dein und beten,
morgen sind sie mein und – töten.
Klingt mein Ruf auch unwillkommen,
keiner fehlt von deinen Frommen.
Beste, statt uns zu verlästern,
laß uns einig sein wie Schwestern“
Drauf der Glocke dumpfe Kehle:
Ausgeburt der Teufelsseele,
wird mich erst der Rechte läuten,
wird es deinen Tod bedeuten