המצבה כפי שגילינו אותה. כמה שורות.    אל יאמרו שלא פעלתי. מעשה שהיה כך היה. חברתי נהגה לקחת אותי – ז. א. היינו מטיילים יחד ביער ירושלים. כבר בכניסה ליער, מצד רחוב מגדים, בעוברך שער ברזל חלוד, משמאל לדרך עיניך נתקלות במצבה נטושה וממורטטת,  שבעלי עין חדה יכולים להבחין כי כתוב עליה משהו, בעברית   בעיקר, אך ...

  מְנַהֵל הַתַּחֲנָה   מְנַהֵל הַתַּחֲנָה בְּעִיר קְטַנָּה נוֹהֵג בְּעַצְמוֹ כְּאָדָם בַּעַל רָמָה.   כָּל הָרַכָּבוֹת –  מְקוֹמִית וּמַשָּׂא – בָּאוֹת בְּסַךְ, גַּם רַכֶּבֶת פַּרְוָורִים בָּאָה – וְדַי בְּכָךְ;   הוּא תּוֹחֵב יְמִינוֹ בְּדַשׁ הַמַּד, כְּמַצְבִּיא שֶׁמּוּל הַגְּדוּד בַּמִּסְדָּר נֶעֱמָד.   לִבּוֹ תַּחַת הַמַּד  -"וָּולְלָה! – לוֹ לוֹחֵשׁ: הִנְּךָ אָדָם שֶׁל מַעְלָה! וּמָה עוֹד תְּבַקֵּשׁ?           ...

אֶקְסְפֶּדִיטוּס הַקָּדוֹשׁ   מִנְזָר אֶחָד שֶׁל נְזִירוֹת נִתְמָךְ  בִּידֵי  הָעֲשִׁירוֹת.   אֵלֶּה שָׁלְחוּ, כְּנוֹצָרִים טוֹבִים, לַמִּנְזָר אַרְגָּזִים מְלֵאֵי טוּבִים.   תַּפּוּחַ, אַגָּס, עוּגוֹת, גַּם גֶּרֶב, פַּעֲמוֹן קָטָן, שֶׁיְּצַלְצֵל בָּעֶרֶב    לִתְפִלָּה, כְּלֵי-גַּן, סִנּוֹר  וְסִיר, וְעַל הַתֵּבוֹת: "זְהִירוּת, שָׁבִיר!"   אוֹ: "לֹא לַהֲפֹךְ! הַחֲזֵק יָשָׁר!" גַּם צִיּוּר כּוֹס בְּגָוָן שְׁחַרְחַר.   גַּם זֶה  רָשׁוּם: "אֶסְפֶּדִיטוֹ": כְּתוּבִים סְתוּמִים. וְכָךְ נִשְׁלַח: כְּתָב חַרְטֻמִּים.   ...

    אֳנִיַּת הָעוֹלָם   "הֲבִיאוּנִי לִפְנֵי רַב חוֹבֵל"! קָרְאָה בְּקוֹל, כָּךְ, הָאִשָּׁה. "לֹא יִתָּכֵן! לַשָּׁוְא! חֲבָל! לְכִי אִם כֵּן – כִּי אֵין יִשְׁעָה!"   הָאִשָּׁה, בְּכַעַס רַב, כֻּלּוֹ עַל שִׂיא, "וּבְכֵן, הֲבִיאוּ לוֹ מַתָּן"! הִיא הִרְטִיבָה אֶת הַמַּעֲקֶה בְּקִיא. שֵׁם הָאֳנִיָּה  הָיָה "עוֹלָם".                         Schiff –Erde   Ich ...

      שִׁיר ערסSchlafstunde- Lullaby       לִישֹׁן, תִּינוֹק, לִישֹׁן! פַּעַם הָיָה כָּאן צֹאן,   כְּשֶׁצַּמְרוֹ נִגְזַז, אָז סָבַל הוּא מִקֹּר עַז.   אִישׁ אֶחָד עָלָיו רָחַם, מְעִיל נָתַן לוֹ,  בּוֹ יֵחַם.   כָּעֵת לַשֶּׂה כְּבָר חַם וְטוֹב,  אוֹתוֹ הַמְּעִיל   כְּבָר יַעֲטֹף.   לִישֹׁן, תִּינוֹק, לִישֹׁן! פַּעַם הֱיֵה כָּאן    צֹאן.          

תערוכת פסלי הכלים המוסיקליים במתחם ממילא בירושלים. ביקרנו בתערוכה העשירה והמהממת. חשבנו כי היה ראוי להוסיף  – מאוצר חוויותינו – לפחות פסל אחד ( וכמובן גם הרבה יותר) – אנו זכרנו את הספל של רודן, Danaidae. הדנאידות – להן סיפור שאיננו מעניננו כאן – במיתולוגיה היוונית. מה שמענין אותנו  כאן הוא רק שרודן August Roden) הפסל) נתן לגברת דמות של ...

קראתי  במסר שכתבה ריקי דסקל. באמת, ראוי ששירלי תענה. ואמנם כבר כתבתי לה בקשר לאיטיות המקוממת בה עולות תגובות ומתחלף המנסך. היא כתבה שהבעיה מן הסתם במחשב שלי. זה הזכיר לי את אדון שטיין מהמסעדה של האוניברסיטה בגבעת רם, שהתלוננתי לפניו פעם ושאלתיו באיזה מין שמן הוא מבשל ( במסעדת המנהלה, 1966 לערך), הגורם שאחר הארוחה בטני מנופחת וחצי שעה ...

    אַחֵר שָׁנִים   רַק בִּי אַתְּ חָיָה עוֹד. מֵעוֹלָם הָאֱמֶת, בּוֹ אַתְּ חָיָה אֵין דְּרָכִים וְלֹא בָּאוֹת  חֲדָשׁוֹת. נִרְאֶה, כְּאִלּוּ רַק בְּמִקְרֶה נִכְנַסְתִּי יוֹם אֶחָד אַל אוֹר חוּגֵךְ. אַחֵר נִתְּקוּ קְשָׁרִים. יָצָאתִי אֲבָל עָשִׁיר – שׁוֹקֵק, חָסֵר, רָחוֹק, בַּעַל חוֹבֵךְ. אַט אַט  נִמְחָקִים כָּל עִקְבוֹתַיִךְ – קְשָׁרַיִךְ עִם הָעוֹלָם נֻתְּקוּ לְאַט לְאַט, אַט אַט נִמְחַק כָּל חוּט שֶׁהֶחֱיֵךְ, וְאֵין ...

כְּמוֹ   פַּלְמְסְטְרוֹם רוֹעֵד כְּעָלֶה בָּרוּחַ. קוֹרְף שׁוֹאֲלוֹ, מִשּׁוּם מָה הוּא רוֹעֵד, וְהוּא  עוֹנֶה: הַמַּחְשָׁבָה בַּלֵּב כְּהֵד תִּנְחַת, כְּצִפּוֹר עַל בַּד תָּנוּחַ:   כָּךְ עָלָה עַל לִבּוֹ הֲגִיג, אֵלָיו הָפַךְ – בְּתוֹדָה –  פָּתוּחַ, עַתָּה  יִרְעַד כְּעָלֶה בָּרוּחַ, עַל כִּי לִבּוֹ כָּאֵל הֲגִיגִים יָפִיק.   Gleichnis   Palmström schwankt als wie ein Zweig im Wind … Als ihn Korf befrägt, ...

כִּסֵּא הַקַּשׁ   מָה שֶׁלִּבִּי בַּיּוֹם לוֹ חָשׁ, יְגַל בַּלֵּיל כִּסֵּא הַקַּשׁ   בַּחֲרִיקוֹת וּבִלְחִישׁוֹת כַּחֲדָשׁוֹת כֹּה מַרְעִישׁוֹת;   אָז מִשְׁתַּתֵּק הוּא אֲרֻכּוֹת, מַקְשִׁיב אֵיךְ רוֹחֲשׁוֹת רוּחוֹת,   עַד שֶׁשּׁוּב מַכֶּה בּוֹ שֵׁד, –        הוּא מִתְעַוֵּת – וּמִתְעַשֵּׁת.       Der Korbstuhl     Was ich am Tage stumm gedacht,  vertraut er eifrig an der Nacht.   Mit Knisterwort ...