כְּמוֹ חַיָּה מִתְגַּעְגַּעַת אֶל חֲצִי יָרֵחַ נֶעֱלָם
עָמַדְתִּי לְרַגְלֵי הָהָר
וְנַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל קַו פָּרָשַׁת הַמַּיִם
לְנֶגֶד עֵינַי הִתְקוֹמְמוּ
הֲרִיסוֹת אַרְמוֹן הָאֶבֶן
וּסְטָו הָעַמּוּדִים הַנִּמְשָׁךְ
שֶׁלְּסִפּוֹ חֶרֶס מַיִם נִצָּב
בִּשְׁקַעֲרוּרִית אֶבֶן מְדֻיֶּקֶת לְמִדּוֹתָיו
הָיָה מְפֹאָר וּמוּצָל
אֲנִי פָּסַעְתִּי לְעֶבְרוֹ
קוֹלוֹת אַבְנֵי הַבַּזֶּלֶת הַקְּטַנּוֹת
בַּשְּׁבִיל אֵלָיו, נָעֲמוּ לְאָזְנַי כְּקוֹלוֹת בַּיִת
וְסַפְסַל הָאֶבֶן הָיָה צוֹנֵן לְמַגַּע גּוּפִי
קְרִירוּתוֹ מְאַיֶּמֶת
שַׂעֲרוֹתַי כָּבְדוּ כְּשֹׁרֶשׁ הַדֹּלֶב בָּאָפִיק הַלַּח
וּמֵעֵבֶר לִכְתֵפִי יָכֹלְתִּי לָחוּשׁ אֶת יָדָיו בְּתוֹכָן
פָּנָיו הָיוּ כֹּה נָאִים
וְאֵזוֹר חֲלָצָיו הַדַּק הָיָה כֹּה מָתוֹק
יָדַעְתִּי כִּי קוֹרַת שַׁעַר הָעִיר תִּקְרֹס
וְרִקְמַת הָאֶבֶן הַהֲדוּרָה תִּתְבַּקֵּעַ לִשְׁנַיִם
אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי פֹּה
כְּמוֹ פְּרִי שֶׁל תְּאֵנָה מִטַּלְטֵל בְּמַיִם זוֹרְמִים
כְּמוֹ דְּרוֹר
יָעִידוּ עַל כָּךְ קוֹלוֹת הָרַעַשׁ הֶעָנֹג
בַּקָּנִים שֶׁלְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ
אגדי, וגם לא, ריקי, כמו מחיים אחרים.
תודה אמיר
"כמו מחיים אחרים" חותמת לגמרי על ההגדרה הזו
את יודעת לכתוב שירה ארוטית
שזה תענוג!
שירה , אירוטית, תענוג !!!
עשית לי את המוצ"ש
שיהיה שבוע חדש כזה 🙂
היה או לא היה
למי איכפת עם שיר כזה
אורפאוס היה מבין נכל מיד
הכל
מירי יקרה אור פיאוס – איזו אסוציאציה מעניינת , תודה !
איזה קול נפלא עולה בקנים!
תודה רבה לאה על קריאתך ועל תגובתך
שבוע טוב
יופי של שיר. מתעתע, עם כמה פרשות מים של כפלי משמעויות ויותר ואֶרוס מעודן. יפה, ריקי-טריקי 🙂
תודה רבה תלמה
שבוע טוב
הו, אהבה אסורה, אהבה מחרבת, אהבה שאי אפשר לעמוד בפניה, באמיתותה.
הו אהבה נוקבת
חסרת רחמים
הצטמררתי
ואוו איריס תגובתך כמו מים סוערים בלי גשר
תודה רבה
איזה עושר איזה יופי, אני חושב שגם בבסיסו עומד חלום עם נגיעות של סרט הרפתקאות רומנטי משנות השלושים על ארמון קסום רב תפארת. פתאום עולה לי בראש השיר "על שפת ים כנרת" גם הדולב מתאים לאזור.
צודק גיורא – הדולב מתאים מאד לאיזור הכנרת . ותגובתך תגובת רומנטיקן לא מר בכלל נעמה לי , תודה !
כמה יפה. באמת אגדה, רומנטית, חושנית, קמאית.
תודה יעל על תגובתך
איזה שיר, ריקי.
אני נעשה חייתי. את רואה אותי מזנק לפסגת ההר ונפשי יוצאת לירח מרוב עונג המילים?
השער יקרוס.
שיריך ,ריקי, הם חזיונות מעולם אחר מתקופה אחרת ,כל כך חושניים כל כך מרהיבים, מפליא איך העבר נעשה הווה כאן ועכשיו כמה יפה את שרה
תודה חנה
העבר נראה לי לפעמים כה נוכח שזה מדאיג אותי…!
קרוסה עלייך שחר 🙂
ריקי איזה יופי של אגדה…בהתחלה הרגשתי כמו בבית המקדש, אחר כך כבר הגעתי לאנגליה ולבסוף קולות הקנים הביאו אותי ליפן.
עשית סיור במקומות יפים תמי והכל במחיר של כרטיס אחד 🙂
תודה תמי על קריאתך הפעילה
יפה עשיר וענוג השיר. גם אם תקרוס קורת שער העיר, למי אכפת כשאזור חלציו מתוק ופרי התאנה מיטלטל במים.
אח…. מחייה נפשות ריקי והמוסיקה שולחת להוציא את אורידיקי מהשאול:)
מוי ש הלה כשכתבת בתגובתך "תאנה" התבהרו לי כמה דברים
חן חן !
הקנים הם העדים לאהבה הסוערת הזאת שתפיל שערים, ותבקיע אבנים.
שַׂעֲרוֹתַי כָּבְדוּ כְּשֹׁרֶשׁ הַדֹּלֶב בָּאָפִיק הַלַּח
וּמֵעֵבֶר לִכְתֵפִי יָכֹלְתִּי לָחוּשׁ אֶת יָדָיו בְּתוֹכָן
כמי שחלמה תמיד על שיער ארוך וכבד, שלופת את הכתפיים…איזה עונג! שורות נפלאות בעיניי.
תודה לוסי יקרה
ברור לך שאני תמיד רציתי תלתלים בלונדיניים 🙂
ציורי, חושני, חולמני, עשיר מראה וכמיהה למושא היסטורי/נוסטלגי.
תודה רבה לבנה על קריאתך
"כמו פרי של תאנה," התאורים שלך ריקי עסיסיים מלאי חיים ויוצרים עולם והפעם חושניים מאוד,מאוד.{וזה טוב..}
הו (יש כתב עת כזה )או ועוד איך טוב חני יקירה 🙂
תודה רבה
שומעת את קולות הרעש הענוג בקנים.
כל כך אוהבת את הדימויים האלה,
שמערבבים אהבה וטבע וגבר ואשה.
"נעמו לאזני כקולות בית", כמה חכם.
מעבר לזה אני פחות מבינה, לא משוררת ..
הי רונית
ברור שאת מבינה !!!
עובדה :
"אהבה וטבע וגבר ואשה"
תודה על תגובתך החמה והמדויקת