סבינה מסג משוררת ומתרגמת

V *     הַיָּם  הוֹלֵךְ  וּמִתְרַחֵק   הַחוֹף  הוֹלֵךְ  וּמִתְרַחֵב   הַשְּׁבִיל  אֶל  הַמַּיִם   הוֹלֵךְ  וּמִתְאָרֵךְ   הַקַּיִץ  הוֹלֵךְ  וּמִתְקַצֵּר   הַגֶּשֶׁם   הוֹלֵךְ                     לָ רֶ דֶ ת . . .  

  לא רגילה לתת שירים שזה עתה נכתבו. אני נוהגת להשהות אותם ,כאילו הם יין שישתבח עם עצם ההיתיישנות .– אבל הנה קצת  יין חדש, חלק מ"בציר גינוסר"          אַהֲבַת 50 הַשָּׁנָה         כְּשֶׁחֲבֵרַי  נָסְעוּ לְלוֹנְדּוֹן וּפָּרִיז                     לִמְחוֹזוֹת הָאֲגַמִּים                           לִמְלוֹנוֹת הַכּוֹכָבִים                                   לְמַפְּלֵי הָאֵיתָנִים   בָּאתִי אֵלַיִךְ   גַּרְתִּי  בְּאֹהֶל , כְּנֵסִיָּה, שִׁכּוּן ...

אם אנחנו כבר בנושא הדרך, למה להסתפק בשירי ילדים? הנה שיר של המשורר הנורבגי אוּלַב האוּגה                הַדֶּרֶךְ  שֶׁלְּךָ       אַף אֶחָד  לֹא  הִשְׁאִיר  סִימָנִים לְהַרְאוֹת  לְךָ אֶת  הַדֶּרֶךְ אֶל תּוֹךְ  הַלֹּא-נוֹדַע, אֶל תּוֹךְ  הַמֶרְחָק  הַכָּחֹל.   זֹאת  הַדֶּרֶךְ  שֶׁלְּךָ. רַק  אַתָּה  לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ  בָּהּ,  לֹא  תּוּכַל לַחְזֹר  לְאָחוֹר.   גַּם אַתָּה  לֹא טוֹרֵחַ לְהַשְׁאִיר אַחֲרֶיךָ ...

  עדולה   מרחרחת במה שנעשה כאן…  ואז שולפת ממאגריה  משהו שעונה על משהו, שממשיך משהו…,   הערב נראה לה שיש איזה חיפוש דרך אצל כמה וכמה מהמשתתפים     הַמּוֹרֶה       מַה  טִּיב  הַנָּתִיב? אִמְרוּ,  אֲנָשִׁים: הַדֶּרֶךְ  סְלוּלָה אוֹ כֻּלָּהּ טְרָשִׁים?   מַה טִּיב  הַנָּתִיב: בּוֹצָנִי, זְקוּר קוֹצִים? אוֹ  עֲטוּר  צַמָּרוֹת מַצִּילוֹת  שֶׁל עֵצִים?   "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ " אָמַר ...

זה עתה התחיל החפש הגדול, כמה זה ריגש אותנו פעם! ומסיבות הכתה…   מוקדש למירי שלנו          מִירִי                                                                                            על פי מקור אמריקאי אנונימי     רֹון,   אֵיךְ הָיְתָה  אֶתְמוֹל  מְסִבַּת הַכִּתָּה?  אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ,   מִירִי  לֹא  הָיְתָה. וְאֵיךְ  הָיְתָה  הַמְּסִבָּה   אֵצֶל   רָמִי  כִּסְלֵו? מִירִי  הָיְתָה  שָׁם, וְלֹא  שַׂמְתִּי  לֵב.                  

בתקוה שהבלוג לא יסגר ואולי עוד יצא משהו טוב מן המשבר הזה—שיר של עדולה . זהו שיר ממזמן, מן החצר בכליל, שבא לארח לחברה לצפור-גדות-הירקון  של מוטי     פִּצּוּץ בַּצִּנּוֹר!       פִּצּוּץ בַּצִּנּוֹר! הַמַּיִם זוֹרְמִים  . . . פִּצּוּץ בַּצִּנּוֹר! הֶחָצֵר . . .   אֲגַמִּים!!!   פִּתְאוֹם צִיּוּצִים                מִפֹּה וּמִשָּׁם עוֹפוֹת מִתְרַחֲצִים,                כְּאִלּוּ זֶה יָם. ...

  שיר החיים הפשוטים ,או המתרכזים בעיקר , הזכיר לי את המשורר הנורבגי שתירגמתי שלשיריו יש אותה איכות.     אוּלַב  הֵאוּגֶה       אַל תָּבוֹא אֵלַי עִם כָּל הָאֱמֶת           אַל תָּבוֹא אֵלַי עִם   כָּל הָאֱמֶת .   אַל תָּבִיא לִי אֶת   כָּל  הַשָּׁמַיִם                                 כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ  קְצָת  אוֹר.   אַל תָּבִיא לִי אֶת   כָּל ...

  עֲדוּלַה         טוֹרֵא  וְהַטְּרוֹל        לַיֶּלֶד  הַזֶּה  קוֹרְאִים  טוֹרֵא. הוּא גָּר  בְּתוֹךְ   יַעַר גָּדוֹל. לַיֶּלֶד הַזֶּה  קוֹרְאִים  טוֹרֵא. לַיְּצוּר הַמַּפְחִיד… קוֹרְאִים    טְ ר וֹ ל !   אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים   שֶׁזֶּה  סְתָם — אֵין דָּבָר כְּמוֹ טְרוֹל  בָּעוֹלָם. אֲבָל טוֹרֵא, טוֹרֵא  הַתָּם רָאָה   טְרוֹל… וּמִיָּד            נֶאֱלַם.     כְּמוֹ מַפָּל   שֶׁקָּפָא   בִּנְפִילָהּ  — לֹא ...

                  זְמַן צְפַת      לוֹקַחַת   אֶת   הַזְּמַן בַּיָּד. הוּא מְטַיֵּל אִתִּי   לְאַט   בַּסִּמְטָאוֹת . . . הוּא  בְּסַךְ הַכֹּל  יֶלֶד !   הוּא  לֹא  אָץ   לַהֲפֹךְ                אֶת  הָרְגָעִים           הַנִּגְרָעִים               לְ"שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת "   הוּא לֹא מְנַצֵּל       אֶת עַצְלוּתִי: לָלֶכֶת לָאִבּוּד   אוֹ לַעֲבֹד,   הוּא  כָּאן     וַאֲנִי  כָּאן וְהָאֲבָנִים           שֶׁיָּדְעוּ  זְמַנִּים אֲחֵרִים    כָּאן   וְהַשָּׁמַיִם ...

  על נושא החינוך שיעל עוררה, הייתי רוצה להעיר בקצרה.  יש ויש הנותנים את דעתם על התאמת החנוך למהות האדם. ישנם בתי ספר פרטיים או שיטות חינוך ביתי המנסות לא להפוך את הילד לבורג במכונה הטכנולוגית. כזה הוא למשל  ההוגה והמורה דן לסרי. בתי עברה לכליל על מנת שילדיה ילמדו בבית ספר ביתי על פי שיטתו.   חוץ מזה, האקולוגיה ...