יוֹם יֻלַּד בּוֹ שִׁיר
יוֹם
עָשִׁיר
כָּל הַדְּבָרִים
…עוֹשִׂים הֵדִים
כְּמוֹ מְעָרוֹת
שֶׁצָּעַקְנוּ לְתוֹכָן
כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים
וּפוֹחֲדִים
וְאוֹהֲבִים לִפְחֹד
וּמִכָּאן וְעַד לְעוֹד
שִׁיר טָרִי עַל הַדַּף
הַכֹּל שְׁאֵלָה
שֶׁל דְּחִיסָה וְהֶנֵּף
כְּמוֹ כְּלִי -שָּיִט
הַנִּמְדָּד
בְּכַמָּה מַיִם הוּא הוֹדֵף
סבינה
אני מנסה להבין
יום יום את ליד מערה וצועקת לתוכה? האם זו תמיד אותה מערה, או לכל יום יש לך אחרת? ומה בא מתוכה? קול המערה או קולך?
אפשר היה לגשת לשיר מכמה זוויות – אבל נסתפק בזה. ( מי צועק, מה התשובה, על מה, כי מה שואלים מהמערה וכו').
משה, שאלה מצחיקה!
בדרך כלל אני בעד קונקרטיות, אבל פה זו מטאפורה.
כשאני חושבת עמוק עמוק… אני נזכרת שאת השיר הראשון שלי כתבתי במערה על שפת הים ביפו, ושנהגתי לעשות לעצמי אימונים נגד הפחד.
בוקר טוב סבינה, יפים הדימויים לתחושות המלוות יום בו יולד שיר –
יום מדויק ותחושות מדויקות
רחיפאי זה אני כמובן
הו סבינה יקרה, אצלך נולדים שירים יפים כל רגע, בלי פחד – הד קולך ממערת הנפש הקסומה…
תודה, תמי. רק שלא תחשבי שהכל נכתב עכשו — שיר ליום. אני שכל חיי מוקדשים לשירה, שחיה בלי לעבוד בחוץ, בלי טלויזיה, עיתונים, נסיעות לחו"ל, שכנים… כותבת הרבה ושומרת לכשיהיה לי זמן לערוך. כל כמה זמן אני נגשת למאגרים וממיינת. זה למשל שיר מלפני שנה.
הַכֹּל שְׁאֵלָה/ שֶׁל דְּחִיסָה וְהֶנֵּף/ כְּמוֹ כְּלִי -שָּיִט/ הַנִּמְדָּד/ בְּכַמָּה מַיִם הוּא הוֹדֵף
מבריק!
תודה, שחר-מריו. אני אוהבת עובדות שעובדות.
אהבתי. במיוחד התובענה כי
כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים
וּפוֹחֲדִים
וְאוֹהֲבִים לִפְחֹד
מי כמוך קרוב עכשו לעולם הילדים.