עֲבוֹדַת הַמְּשׁוֹרֶרֶת
בֹּקֶר נוֹסַף בַּכִּנֶּרֶת.
הִנֵּה שׁוּב אֶתְגַּבֵּר כִּלְבִיאָה
לַעֲבוֹדַת הַמְּשׁוֹרֶרֶת!
הִנֵּה אֵחְזֶה , אֹחַז בַּזֶּה וְגַם בַּזֶּה, אוֹדֶה, אָעִיד, אֵדַע.
הִנֵּה אַתְמִיר אֶת הַהוֹלֵךְ וּ מִ תְ אַ דֶּ ה
לְעוֹמֵד
וְקַיָּם!
הִנֵּה אֶקְרָא
לְכָל נִצְנוּץ
לְכָל פֵּאָה שֶׁל יַהֲלוֹם הַמַּיִם
בִּשְׁמוֹ!
בִּשְׁמָהּ!
הִנֵּה אָשִׁיר,
הִנֵּה לֹא אֶשְׁתָּפֵן (כִּי אֶת מִי זֶה מְעַנְיֵן)
וַאֲסַפֵּר וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂה יָם!
יופי של עבודה יש לך, סבינה.
(למשל, להתמיר "את ההולך ומתאדה לעומד וקיים")
תודה, תלמה. אז לא לחשוש מזה שלא רבים מתעניינים בשירי טבע?
לא רבים מתעניינים בלטינית. אז מה? :))
הזכיר לי הנובלה של יזהר אצל הים. הנסיון המתמיד לתפוס את יפי הטבע, והקשה מכול – המים. אם מותר לי, המילה אשתפן חותכת פה הדר גדול ויפה. כי הקושי/העבודה/העקשנות מתגברים על הכישלון. אך ודאי כיוונת לזה.
ואספר מעשה ים… כמה יפה!
תודה, רות. מי כמוך מזהה את קטעי הפסוקים המקראיים.
לאה, אני מאד שמחה לשמוע את תגובתך. אני כנראה מכניסה מלים מנמיכות כדי לא להיות רומנטית מדי.
לא אמות כי אחיה 🙂
מדויק כל כך סבינה
עבודה של משמרת אחת ארוכה
ולא נבקש אחרת
תודה, שולמית. את עושה עכשו תורנות בניו יורק?
כמה אני אוהבת את המשפט הזה:
הִנֵּה שׁוּב אֶתְגַּבֵּר כִּלְבִיאָה
לַעֲבוֹדַת הַמְּשׁוֹרֶרֶת!
תודה, יעל. אני מתכננת להתגבר כלביאה ולשבת לקרוא את הספר שלך בקצה המזח, מכריכה לכריכה!
עבודת קודש סבינה
יפה יפה
מעשה המשוררת (והיוצרת בכלל) כמעשה חציבה באבן, כמעט, עבודה קשה.
שנעשית בשחמה של עובד אדמה. אהבתי.