המלאך גבריאל המקצוע: כותב
זמן מה אני מגלגל בראש את הרעיון לכתוב ולהפיק ספר שיקבץ את כל הבלוגים בארץ, ועוד כמה ממש מעניינים בעולם. מעין ספר טלפונים של כל הבלוגים, עם המלצות וטיפים. אפשר לצרף לו גם קובץ 144 מקוון כזה לכל הבלוגים, שזה משהו שכבר קיים פחות או יותר: אינדקס הבלוגים הישראלי.
אלא שאני מתכוון לספר של ממש. ספר הבלוגים הגדול. כרוך, בנייר. שיהיה בבית ליד מדריך הטלפון. להביא אותה בהפוכה. קונטרה להשתלטות הרשת על חיינו. אם אין בכתובת שלנו @, אנחנו כבר לא מתייחסים לשום כתובת ברצינות. בקרוב זה יהיה, אני גר ב-הרימון 2 @. או: אז איפה לאסוף אותך? תאסוף אותי ב-@ ביאליק.ה-@ אופף את חיינו מכל הכיוונים וחסר לנו להשתמט מאחיזתו.
יש רק בעיה אחת: את ספר הבלוגים הגדול צריך יהיה לקוונן אחת לשלוש דקות בערך, שזה הטווח בו נפתח בארץ בלוג חדש. וכמובן, השינויים התדירים בבלוגים. הנה, אני רק ארבעה ימים כאן, וכבר החלפתי את שם הבלוג.
אמרתי לכם שאני לא סגור על שום דבר: לא שם הבלוג, לא איך להגדיר את עצמי, לא לגבי תמונה כן או לא, לא לגבי מה אני עושה פה, ואם להרחיב את הסוגיה לתחום הפילוסופיה, לא לגבי הזהות שלי עצמי. אז מה אני עכשיו? כתבלב? כתברשת?
עצם האפשרות לשנות את עצמנו ברשת בכל רגע נתון, לשכתב את עצמנו, להציג כרטיס ביקור כזה או אחר, לצבוע את עצמנו כפי רצוננו, פותחת את הראש ומפוצצת אותו בו זמנית. להיות ישויות משתנות הוא חלום אנושי קדום: שינוי תודעות, שינוי זהויות, שינוי מצבי צבירה, מגז לעפר, מחיידק לחרשף, מציפור לדג.
אז מי אני עכשיו ברשת, ציפור או דג?
מעדיף להיות גם ציפור, גם דג. סוף סוף אפשר לגור ביחד.
מאוד חמוד ומצחיק.
הנושא מעניין ומעורר הרבה מחשבות על עצמנו ועל מה נחשוף או לא נחשוף לציבור הרחב. האפשרות להלביש את זהותינו בזהות אחרת, או פשוט להיות עצמנו.
אהבתי.
נאור, סליחה שאני לא מגיב לרעיון, אבל אני פשוט מוטרד. יחד עם אודי אתם כבר ממש כוח משטרה…
כוח מחץ דלתא. עכברי רשת כולה.
היי
פילוסופית זה מאוד מענין, למה לעשות ספר כשרגע אחר כך משהו כותב עוד בלוג… הקודם הופך לקודם… בכל אופן הכתיבה שלך פה באמת מרחיבה את הנושא, מי אנחנו… האם כשאנחנו מחלפים זהות אנחנו משתנים??? בכל אופן יכול להיות שרוב היום אני גם דג וגם ציפור ולא שמתי לב.
להתראות טובה
ספר מנייר??? ואיך, אם אפשר לשאול, ניתן יהיה ללחוץ על הקישור?????
זה חמוד . באמת ברשת יש משהו לא אמיתי כמו שאתה טוען. אבל צריך ללמוד לחיות עם מוגבלויות.
אני דרך אגב די סולדת מכל מיני מתחפשים למינהם בחיים וברשת .
זאת עוד זהות. האישה ששוטפת את הבית עם טרנינג מהוהה זו אני. וגם ההיא שעובדת וגם זו שיש לה בלוג. כולן אני חלקי ושלם למדי כשהוא בנמצא.
אין לי הבנה לתחפושות ברשת ואין לי צורך כזה. זו מחשבה מעניינת – מהו הצורך הזה להתחפש לכמה זהויות וכמה זהויות יש לבלוגרים בבלוגים שונים. אין ספק שאווירת האתר מכתיבה משהו כמו בכל חברה.