כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

לפרויקט אבא, דילן תומס לאביו אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה-טוֹב ההוּא

      דילן תומס אֶל תוֹך הלילה-טוֹב ההוּא בְּרוֹך אַל תעבוֹר אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה-טוֹב ההוּא בְּרֹךְ אַל תַּעֲבֹר, זִקְנָה צְרִיכָה לִבְעֹר וּלְהִשְׁתוֹלֵל עִם תֹּם הַיּוֹם; זְעַק, זְעַק כְּנֶגֶד מוֹת הָאוֹר. חָכָם, אֲשֶׁר בְּבוֹא יוֹמוֹ יֵדַע: אֱמֶת בַּשְּׁחוֹר, כִּי מִלּוֹתָיו לֹא הִתְלַקְחוּ לִשְּׁבִיל-בָּרָק, גַּם הוּא אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה-טוֹב ההוּא בְּרֹךְ אַל יַעֲבֹר. הָאִישׁ הַטּוֹב, עִם שֹׁךְ הַגַּל הָאַחֲרוֹן יִזְכֹּר אֵיך ...

קרא עוד »

דור שני

      דור שני   1. הָאִישׁ שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה יוֹשֵׁב לַשֻּׁלְחָן. הָאִשָּׁה שֶׁבְּקֹשִי הִגִּיעָה מַגִּישָׁה לוֹ עֻגַּת שְׁזִיפִים.                                   זֶה הַבַּיִת שֶׁלִי: טוֹב פֹּה. בָּטוּחַ.                                                       אִמָּא נִשְׁעֶנֶת עַל אַבָּא. אַבָּא נִשְׁעָן עַל צֵל.                          בַּלַּיְלָה הֵם פּוֹסְעִים לְחַדְרִי עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת בְּתִּלְבֹּשֶׁת כַּוְרָנִים, מוֹשְׁחִים אֶת רַקּוֹתָי בְּשַׁעֲוָה.    אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה מְאֹד חַמָּה. הַרִצְפָּה בּוֹעֶרֶת מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.                             אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּקִירוֹת. פּחוֹת ...

קרא עוד »

גרפיטי

      גרפיטי   זֶה הָיָה לַיְלָה שֶל גְּרָפִיטִי מְסַחְרֵר: סִמְטָה זָרָה בְּעִיר זָרָה וְאַתָּה, הַזָּר, מוֹבִיל אוֹתִי, בֵּין שִׁינֶיךָ גִּיר. עַל הַקִּירוֹת, נָשִׁים ענָקִיוֹת מַחְשׂוֹפִים אדֻּמִים, עֲמֻקִּים כְּמוֹ כַּסְפּוֹמָטִים                                           וְעֵינַיִם כְּמוֹ דַּלְתוֹת סְתָּרִים. בַּחַלוֹן רַאֲוָה, עֲשָׂרָה מַקְלטֵי טֶלֵוִיזְיָה מְשַׁדְרִים גַּב שֶׂל גַּנָּב. מִישֶׁהוּ נָפַל עַל הַפָּנִים, מִישֶׁהוּ קָם בְּחִיוּךְ מְשֻׁנֶּה וְאָמַר בּוֹאִי אֵלָי. גַּם אַחַר כָּךְ הַרוּחַ המְשִׁיכָה ...

קרא עוד »

גמדה בקפולסקי

    גמדה בקפולסקי   גּוּפָהּ הַדָּחוּס, הַמִתְפַּקֵּעָ,        נוֹצַר בְּקַצְרָנוּת שֶׁל אֱלֹהִים:        כָּל הַפְּרָטִים קַיָּמִים בּוֹ, הוּא שָׁלֵם. אֲבָל חֶסֶד הַמּוֹתָּרוֹת, הַתְּנוּפָה הַמַּרְהִיבָה הַמְּבַזְבֶּזֶת שֶׁזוֹרַעַת יֹפִי לְשֵם יֹפִי, הַמִּשְׁטָחִים שֶׁאֵין לָהֶם סִבָּה  שִׁמּוּשִׁית מַמָּש, אֵלֶּה שֶׁהוֹפְכִים מָקוֹם לְנוֹף, אֵינָם.                                       הִיא יוֹשֶבֶת, מַאֲכִילָה אֶת עַצְמָהּ בִּתְשׂוּמֶת לֵב, בְּמִין סַבְלָנוּת: יָד       מְרִימָה מַזְלֵג נוֹשֵׂא חַסָּה אֶל מוּל הַפֶּה                                                  וּמְחַכָּה ...

קרא עוד »

שוב

     שוב שׁוּב הָאֲדָמָה שׁוֹאֶלֶת וְהַשָּׁמַיִם עוֹנִים בְּשֶׁקֶר לָבָן. עָנָן, הַמַּטְאֲטֵא הַיְּפֵהפֶה הַזֶּה, מֻפְרָךְ כְּמוֹ נוֹצָה, מֵזִיז אֶת הַשְׁאֵלוֹת מִצַּד לְצַד, מְפַנֶּה מָקוֹם לְמָשֶׁהוּ שֶׁאַתְּ לֹא מַצְלִיחָה לִמְצֹא.            הַדְּבָרִים הַקַּלִים הֵם שֶׁמְּעִיפִים אוֹתָךְ, אֵלֶּה שֶׁפַּעַם חצוּ אֶת הָאֲוִּיר.  הַכָּל נִסְלָח, מִלְבַד דֶּלֶת סְגוּרָה. הַכָּל מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת מִלְבַד הַטְּרִיקָה שֶׁאֵין אֲחַרֶיהָ אֶלָא שֶׁקֶט מֻחְלָט.                                          כְּבָר יָמִים, כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁאַתְּ שׁוֹאֶלֶת                   ...

קרא עוד »

זה היה כמו נס (הזוג)

     זה היה כמו נס   זֶה הָיָה כְּמוֹ נֵס. עַל הַסָּדִין בָּדַקְתִּי אִם יֵש לוֹ שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי רַגְלַיִם, עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, וְאֵיךְ שֶׁהֵן זָזוֹת כְּמוֹ דָּבָר חָדָשׁ וּמִסְתַּבְּכוֹת לְגַמְרֵי בְּשֶׁלִּי. בַּחוּץ הָאוֹר חִכָּה לָנוּ עִם הֶחָלָב. הַכָּל הָיָה פָּשׁוּט. הָיִינוּ מְגֻלִּים. הַצְּעָקָה הָיְתָה בַּסּוֹף.                             ...

קרא עוד »

שדרה בִּשְׂדֵרוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, פַּרְטִיזָנִים זְקֵנִים

       שדרה                                                                                                     בִּשְׂדֵרוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, פַּרְטִיזָנִים זְקֵנִים נְעוּצִים עַל סַפְסָלִים כְּמוֹ נֵרוֹת עֲקֻמִּים              דּוֹעֲכִים בִּזְרוֹעוֹת נְעָרוֹת פִילִיפִּינִיוֹת, מְסַפְּרִים לָהֶן בְּפוֹלָנִית דְּבָרִים שֶלא סִפְּרוּ חַיִּים שְׁלֵמִים לַיְלָדִים.                             בְּעוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים תַּעֲבֹר פֹּה רַכֶּבֶת קַּלָּה. פַּסֵּי בַּרְזֶל יָנוּחוּ לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה כְּמוֹ שׁוּרַת הֲלִיכוֹנִים שֶׁנִּשְמְטוּ לַדֶּשֶׁא הֶחָדָשׁ. אֲנִי פּוֹסַעַת בַּקַּו הַמְּרֻסָּק קְרָקוֹב-תֵּל אָבִיב-מָנִילָה.   בְּמֶרְחַק שְׁנֵי רְחוֹבוֹת מִכָּאן, ...

קרא עוד »

מכשפות (שיר ערש) אִשָּׁה רְעֵבָה זֶה דָּבָר מַפְחִיד

    מכשפות (שיר ערש)                                          אִשָּׁה רְעֵבָה זֶה דָּבָר מַפְחִיד. הִיא לֹא מַאֲכִילָה, רַק מְחַפֶּשֶׂת מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל. נִדְמֶה שֶׁהִיא מְשַׁחֶרֶת לְטֶּרֶף. כָּל נֵתַח שֶׁבּוֹ אֵינָהּ מִתְחַלֶּקֶת                               נִרְאֶה גָּדוֹל מִדַּי, מְדַמֵּם. זֶה הַרָעָב שֶלָּהּ, לָטוּשׁ כּמוֹ עֵין קִיקְלוֹפּ טְרַאח בְּאֶמְצַע הֶחָזֶה. תִּרְאוּ אוֹתָהּ                           גּוֹרֶרֶת הַבַּיתָה לוֹבְּסְטֶר חַי, מַטְבְּעוֹת, פִּנְקָס עִם שֵׁמוֹת, כַּרְטִיס לְאֵירוֹפָּה, אֶת הַתַּפּוּחַ, לִנְעֹץ בּוֹ סַכִּין.   אִשָּׁה ...

קרא עוד »

שולחן הכתיבה – שֶלֹא כְּמוֹ אִיקָרוֹס, אֲנִי לוֹמֶדֶת לָעוּף עַל הָרַגְלַיִם. לִפְעָמִים עַל אַרְבַּע

      שולחן הכתיבה                                                               שֶלֹא כְּמוֹ אִיקָרוֹס, אֲנִי לוֹמֶדֶת לָעוּף עַל הָרַגְלַיִם. לִפְעָמִים עַל אַרְבַּע. בְּכָל זֹאת, הָעֶרְגָה אַחַת: בִּשְתֵּי יָדַיִם מִתְהַפְּכוֹת לַחְתֹּר קָרוֹב יוֹתֵר לְמַשֶהוּ בּוֹעֵר   חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, וְהָאֲוִיר סוֹעֵר סְבִיבִי. שוּב, מְסֻכָּן לְהִתְקַדֵּם אֶל תּוֹךְ הַיּוֹם כָּחֹל כְּכָל שֶיִהְיֶה. הָאִי הַזֶּה עָשוּי כֻּלּוֹ שְׁבָרִים חַדִּים. דְּבָרִים שֶׁנִּטְרְפוּ בּוֹנִים אוֹתוֹ אֲבָל עָלָיו אוּכַל לְהִתְקַיֵּם. אֲנִי שׂוֹחָה אֶל הַשֻּלְחָן ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן