כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

מקלט: אירוח משפחות בסכנת גירוש

      מעבירה את ההודעה כלשונה מאות משפחות בסכנת גירוש! אנא העבירו הלאה לחברים!   הגירוש כבר בפתח   בימים הקרובים תפתח יחידת עו"ז (יחידת "עובדים זרים") של משרד הפנים במבצע גירוש המוני מהארץ של משפחות וילדים של מהגרי עבודה. אם לא יימצא למשפחות אלה בית להתארח בו, הן וילדיהן בסכנת גירוש מיידי. גם ילדי הפליטים נרדפים על ידי משטרת ...

קרא עוד »

עצרת מחאה: במאבק נגד גירוש עובדים זרים ו…ילדים זרים

משתמשת בבלוג כדי להעביר את הקריאה הזאת:  אין ילד לא חוקי – צעדה המונית ועצרת מחאה נגד מבצע הגירוש והמעצר: יום שבת הקרוב 18.7.09 די לגירוש ומעצר הילדים! בשעה 18:00 בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין נתכנס ונצא בצעדה, יחד – אזרחים, פליטים ומהגרים – ברחובות העיר. בשעה 19:30 נגיע לגינת לווינסקי, מול התחנה המרכזית החדשה לעצרת מחאה נגד המדיניות הגזענית ...

קרא עוד »

נעלי הליכה ב ynet

  שני שירים ב ynet  — נעלי הליכה                               ו- בֹּקר ttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3717038,00.html עוגיות לַמבקרים. (אפשרות לטקילה, גם)  

קרא עוד »

שריפה, זרים, שריפה – בהמשך לפוסט של שחר מריו

    חילוּל: השֵּׁם                                                                                             לנערה בקוסובו   לַנַּעֲרָה שֶמֻּטֶּלֶת כָרֶגַע עַל גַּבָּהּ              לֹא אִכְפַּת אִם קוֹרְאִים לְמַה שֶקוֹרֶה לָהּ ֹשוֹאָה, זְוָעָה, סוֹף הָעוֹלָם אוֹ אֹנֶס יוֹתֵר מִשֶאִכְפַּת לָהּ אֵיךְ קוֹרְאִים לַחַיָּל, ֹשֶמְחַסֵּל אוֹתָהּ כְּמוֹ מָנָה שֶל עוֹף   לַבֹּץ, ֹשֶבּוֹ כְּתֵפֶיהָ נִקְבָּרוֹת בַּהֲטָחוֹת קְצוּבוֹת                      קָרְאוּ פַּעַם אֲדָמָה קָרְאוּ מוֹלֶדֶת לָאֲדִיֹשוּת הַֹשְטוּחָה מֵעַל עֵינֶיהָ הַלְּטוּשוֹת קָרְאוּ שָמַיִם וְהַשְּמוּעָה אָמְרָה ...

קרא עוד »

פאונד, פארקר ואני במצברוח אפל

     והימים אינם מלאים דיים / עזרא פאונד וְהַיָּמִים אֵינָם מְלֵאִים דַּיָּם וְהַלֵּילוֹת אֵינָם מְלֵאִים דַּיָּם וְחַיַּי כְּעַכְבָּרבַּשָּׂדֶה חוֹמְקִים  בְּלִי לְהַרְעִיד גִּבְעוֹל     רזומה / דורותי פארקר   סַכִּינֵי גִּלּוּחַ מַכְאִיבוֹת,    הַנְּהָרוֹת תָּמִיד טְחוּבִים;               גְּלוּלוֹת גּוֹרְמוֹת לעֲוִיתוֹת,      וְחֻמְצוֹת עוֹשוֹת כְּתָּמִים.       חֲבָלִים נוֹטִים לְהִקרע;                       אֶקְדָּחִים לֹא חוּקִיִּים;                                            לְגַּז יֵש רֵיחַ דַּי נוֹרָא –  תִּשָארִי כְּבָר בַּחַיִּים.           מצברוח מסויים ...

קרא עוד »

הזוג

  הזוג   1. הָיָה רַע, לֹא?  הָרוּחַ שָׁקְעָה מַהֵר וְהָיִינוּ מֻנָּחִים                       בַּמָּקוֹם אֵלָיו פִּלַּסְנוּ דֶּרֶך קֹדֶם.   פָּחַדְנוּ לָזוּז. הָיִינוּ אֲחוּזֵי אֵימָה, זוֹכֵר?                                    זוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁאֲנַחְנוּ כְּמוֹ עֵצִים, שָׁרָשִׁים נֶאֱחָזִים בָּעֹשֶׁר שֶׁקוֹבֵר אוֹתָם כְּאִלּוּ כָּל דָּבָר עָדִיף עַל הַבְּדִידוּת,                       מְחַבְּרִים חֲשָׁשׁ לְיֵּשׁ בְּמִין שִׁנּוּן,     תְּבוּנָה לֹא נְכוֹנָה,                                                           מְחַכִּים יָמִים תְּמִימִים לַלַּיְלָה לַעִרוּי הַטּוֹב, לַפוֹטוֹסִינְתֵזָה הַשְּׁחוֹרָה שֶׁתְּחַבֵּר אוֹתָם לָאֶפְשָרִי. נִשְׁמָרְנוּ מִחַיוֹת ...

קרא עוד »

חברים רחוקים, שנה טובה

     חברים רחוקים, שנה טובה!!!  חיפשתי שיר בהיר (יחסית) לשים פֹּה בפוסט, שיכול קצת לברך או לשמֵח – וזה הכי קרוב שמצאתי. מחזיק מעמד כמ-עט עד לסוף..  מִי אָמַר לָךְ שֶׁאוֹשֶר זֶה דָּבָר אַחֵר זֶה הָרִהוּט שֶׁלִּי, לְרֶגַע: גֶּשֶׁם, אוֹפַנַּיִם, וְצִפּוֹר. שׁוּם דָּבָר סָמִיךְ לֹא נִפְרָד מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט, לֹא מִתְקָרֵב אֵלַי. אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁל שִׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה עָמֹק ...

קרא עוד »

שלושה בתים

      בתים   בית ראשון   נָעוּץ בָּאֲדָמָה בִּשְּׁנֵי עֵצִים,   הַבַּיִת מִתְנוֹפֵף. אַתָּה  מַדְלִיק אֶת הַפְּתִילְיָּה. אֲנִי  פּוֹרֶשֶׂת אֶת הַשַּׂק שֶׁבּוֹ נִשָּׁן נַיָּדים כְּמוֹ תַּפּוּחִים.                   כַּמָּה זְמַן אַתָּה חוֹשֵׁב נַחֲזִיק פֹּה מַעֲמָד, כַּמָּה זְמַן יֵשׁ לָנוּ  עַד שֶׁזְרוֹעוֹתֶּיךָ יִתְרוֹמְמוּ בַּרוּחַ, עַד שֶׁהָאֵשׁ תְּכְבֶּה מִצִלְצוּל הַטּלפוֹן                                    וְאִשְׁתְּךָ תִּקְרָא לְךָ לַחֲזֹר לְבֵית הָאֶבֶן, לַשֻּלְחַן הָאֲמִּתִּי.     בית שני ...

קרא עוד »

לזכרו של מחמוד דרוויש: שיר מתורגם לאנגלית

    With the Mist So Dense on the Bridge  לפני שבוע הגיעה אלי בדואר חוברת הוירג"יניה קוורטרלי של הקיִץ, שבה מתפרסמת אנתולוגיה קטנה של משוררים ישראלים ופלשתינאים. מאחר שזהו אתר של כתב עת היוצא לאור בדפוס, מרבית החומרים ניתנים בו בטעימוֹת– התחלות של סיפורים ומאמרים, בתים ראשונים של השירים. אבל שיר אחד מופיע כאן במלואו, וניתן לקרוא אותו ברשת: שירו הארוך של מחמוד דרוויש, שנפטר השבת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן