מכשפות (שיר ערש) אִשָּׁה רְעֵבָה זֶה דָּבָר מַפְחִיד

מכשפות (שיר ערש)                                       

אִשָּׁה רְעֵבָה זֶה דָּבָר מַפְחִיד.

הִיא לֹא מַאֲכִילָה, רַק מְחַפֶּשֶׂת

מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל. נִדְמֶה שֶׁהִיא מְשַׁחֶרֶת

לְטֶּרֶף. כָּל נֵתַח שֶׁבּוֹ אֵינָהּ מִתְחַלֶּקֶת                              

נִרְאֶה גָּדוֹל מִדַּי, מְדַמֵּם. זֶה הַרָעָב שֶלָּהּ,

לָטוּשׁ כּמוֹ עֵין קִיקְלוֹפּ

טְרַאח בְּאֶמְצַע הֶחָזֶה. תִּרְאוּ אוֹתָהּ                          

גּוֹרֶרֶת הַבַּיתָה לוֹבְּסְטֶר חַי, מַטְבְּעוֹת,

פִּנְקָס עִם שֵׁמוֹת, כַּרְטִיס לְאֵירוֹפָּה,

אֶת הַתַּפּוּחַ, לִנְעֹץ בּוֹ סַכִּין.

אִשָּׁה עִם יָדַיִם רֵיקוֹת זֶה דָּבָר מְאַיֵּם.

אִם הִיא לֹא מַחְזִיקָה בְּיָדָהּ יָד                            

רוּחַ נוֹשֵׁב מִמֶּנָּה כְּמוֹ מִנְָּקִיק,

אִיּוּם שְׁרָבִי נָקִי וּמְשֻׁנֶּה                         

רֵיחַ פֶּה שֶל דְּרָקוֹן.

הִיא בַּיִת בַּמִּדְבָּר שֶׁדַּלְתּוֹ עֲקוּרָה,

חוֹל מִשְׁתַּלֵחַ חָפְשִׁי בַּחֲדָרִים                          

מִצְטַבֵּר עַל שֵׁיִשׁ הַמִּטְבָּח, עַל הָרִצְפָּה                               

הוֹפֵך אֶת הַמִּטָּה לִדְיוּנָה.

אִשָּׁה לְבַד מְפַזֶּרֶת בְּבֵיתָהּ סְפָלִים רֵיקִים

וּבְדָלִים, שֶׁעַל שְׂפָתָם מֻּטְבַּעַת 
חֲתִימַת שְׂפָתוֹן. תָּמִיד יִהְיֶה מִי שֶׁיִּרְאֶה

בַּקֶּשֶׁת הָאֲדֻמָּה, הַמְּשֻׁכְפֶּלֶת בִּטְבִיעַת שְׂפָתֶיהָ   

עֶשֶׂר פְּעמִים, עֵדוּת

לַעֲזוּבָה סוֹדִית, שׁוּלַיִם מְבַצְבְּצִים

שֶׁל צֹרֶךְ גָּדוֹל.

זְהִירוּת יְלָדוֹת, יוֹשְׁבוֹת בֵּין בֻּבּוֹת

כְּמוֹ בֵּין מַקּוֹרִים, מְחַלְּקוֹת לָהֶן תֵּה:

אַל תִּהְיוּ כָּמוֹהָ.