הבלוג של עדנה שמש סופרת, מתרגמת, עיתונאית עצמאית, מבקרת ספרים

ימי השבוע שבאו אחר כך חמקו ממנה על בהונות, בזה אחר זה, כמאהבים החוזרים לנשותיהם. הקיץ היה בשיאו. הימים היו יפים ובהירים. היא טיילה ארוכות לאורך החוף שנוּמָר בשמשיות, הביטה בחרדה סתומה בסירות המפרש הלבנות ששטו אל קו האופק ולא הבינה מדוע נסכו בה אי-וודאות. בכל זאת ראתה את כל המראות הקטנים שאיזנו בה את התחושה ונסכו בה שלווה שבני-אדם ...

      את השיר 'חיי שואה' (המופיע בפוסט הקודם) כתבתי לכבוד כל הילדים שגדלו בבתים שהיתה בהם שתיקה כבדה, מעיקה, מרחפת באוויר כל הימים והלילות ואף פעם לא ידעו מה מקורה. אתמול, ערב יום השואה, ראיתי את הסרט "פיצה באושוויץ" – שם הראו את הקצה השני של המטבע – זה של האנשים שלא יכלו להפסיק לדבר אף פעם, שכל ...

      חיֵי שׁוֹאָה / עדנה שמש                             לאימא,                             לאבא ( 1923 – 1998)     בּאֲרוּבּוֹת עיניךָ קיננְתִי תָּמיד, כְּמו יוֹנִים בְּקטָקוֹמְבּוֹת. על שְׂפָתן עָמַדְתִּי על קְצוֹת אצְבְּעותַי, לְהִשְתָּאוֹת: כָּמה הִתְגָדְלוּ, וְהִתְעָצְמוּ, וְהִתְקָדְשׁוּ, מקְהֵלוֹת  שְׁתִיקָתֶךָ שֶׁעָטְפָה אותִי כְּמֵי-רחֲמִים, יַם-אדִירים של תָּבְהֶלוֹת.   כָּל יְמֵי חיַי היה לְךָ  שָׁם והיה לךָ  פּה שֶעשׂוּ בְּךָ שְׁנֵיהם שָׁמות על בֻּרְיָין, ...

    ולמי את הצבעת?   אתמול הסתיימה בחירת שיר ה-60. היה קצת צפוי שירושלים של זהב ייקח את המקום הראשון, לכן אין בבחירתו שום אטרקציה. אבל על לוח לבי מפרפר השיר שזכה במקום השני: החורף של שנת 73. ירושלים של זהב קיבל 90 נקודות והחורף של שנת 73" התמקם במקום השני בהפרש של נקודה אחת בלבד. גם אני בחרתי ...

    1. כמו עובדי אלילים קצוֹת אצבעותיך מודדים את התחושה. מה חוֹם. מה פעימות. מה הטיול הזה בידיים יחפות ועין שפוגשת עין באמצע ראִיָה מותחת קו. מבעד לַחלון עץ תפוחים מזיל שָׂרָף ושמש רחוּמה שורפת את פצעיו. 2. קרדום אהבתְךָ הוּנף הלילה להכְרִית. צללים רקדו בין הקירות ולא היתה להם דמוּת. אחר כך נזל הדם במדרגות לבן וַרך מאוד. ...

עֲשינו הכֵּרוּת אחֲרי עשרים וָשֶבע שָנים. שָלום. אֲני אימְךָ. אתה חדָש וּמה שמְשוּמָש בְּךָ זוֹ רק אֲנִי. וּבכל זאת לא סָר חִינִי וְכָל אוֹני בְּךָ וְכָל עונְיִי בְּךָ כְּאֵב וָחִיל שמְחָה וָנחַת וְעוד הרבֶּה שֶמְחתֵּל אותָנו  יחָד. פליסיידס, ניו יורק יורד השלג הראשון

  השעון קורא לְךָ וְקולוֹ פגוּם. וּכמו שמְשון על עֲמוּדיו אתה נושֵֹא את דָקותיו האחֲרונות.   עמידתךָ הקָּשָה, המּסֵכה המָּלבִּינה על פָּניךָ אף היא כשָּיש המִּתְפורֵר, בָּאה בְּסוֹד המְאוּם.   בצִּילָהּ של המטֻטֶלֶת אתה נִדמֶה רישוּם שחור-לבן נמתח בְּשקֶט כדי לפְקוע בבוא הזמן המיֻעד וכבר, עכְשיו, קוֶויךָ נמְחקים אֶחד אֶחד.    

      אני שמחה לספר לכם שיצא לאור ספרו של ברק אובמה "חלומות מאבי" בתרגומי, בסדרה העיתונאית 'כָּעֵת' בעריכתה של ארנה קזין בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בתחילת הקריאה בספר הסתמן כאילו אובמה לוקח סיפור חיים של משפחה   ממוצעת ומנסה להפוך אותו לסאגה-כל אמריקאית;  אבל סופו שמתגלה סיפור חיים מעניין של איש שאפתן, בן לאם לבנה ולאב  שחור, המתחקה אחרי שורשי זהותו, וכדי לעשות ...

      באחרונה יאיר לפיד כתב במדורו משהו תמים, לא מודע, ואני כתבתי לו תגובה על דבריו כדי שיהיה מודע להם ואולי לא יכתוב אותם שוב. אבל מסיבותיה שלה, העורכת (או העורך) החליטה לא לפרסם את תגובתי. אז הנה היא, כחומר למחשבה:       אז הנה מה דעתי באמת.   בשבוע שעבר כתב יאיר לפיד במדורו ("אז מה ...