אוקיינוס הקברניט

מתוֹךְ עֵץ עינַי רָאִיתִי דָם נוֹטֵף בָּחַשַאי נִמְהל בְּמים סְמויים אֶל הֵיכל ועוד הֵיכל פְּנִימה החוּצָה לְכל הצְדדִים עֵץ עיני גּדַל שָתַה מֵי הדם, נִלְחֶצֶת צמרְתוֹ בְּגוֹבָה ההֵיכַל וְעוֹד הֵיכַל אֵלַיו נִפְתַחַת תִּקְרַתוֹ לְמעלה לְמטה לְכל הצְדדים שלַח ענפַיו. עץ עיני שורשיו בדם חשאי, כָּפוּף עַל גַּב ההֵיכַל לא יִשְתה וְלא יאכַל וְלא יִרְווה מדָם.  

מִזְמור לְאהובִי בְּבָרְחוֹ מִפָּנָי שֶאָמָר לְנַפְשִי אֵין יְשוּעָתָהּ לָה אֵלֹהֵי צִדְקִי לא שָמָע תְּפִלָתִי כִּי הבּן זוֹנָה מַכְלִימֵנִי מְבָקֵש כָּזָב וְאֵינוֹ מַקְשִיב לְקוֹל שָוְעִי וְאֲת תִּשְמעִי קוֹלִי? הוא אומֵר שאוהֲבֵנִי אַךְ מִתְיָצֵב כְּמָאנְיָק לְנֶגֶד עֵינַי שוֹנֶא כָּל פְּעָלַי דוֹבֵר כָּזָב וְאֵינוֹ אוֹבֵד וְאֵינוֹ אִיש דָּמִי וְאֵינוֹ אִיש חַסְדִי, אַךְ אֲנִי בָּאָה בֵּיתוֹ מוֹדֶטַת בּכְנִיסָתוֹ, מְנָסָה לְהִרָגָע לִפְנֵי שאֵרְאֶה אֶת פָּנָיו ...

  אֲנִי מְנַשֶּקֶת אָדָם יָפֶה שְעָרוֹ לָבָן וּמוּעָט וְעֵינָיו בּוֹרְקוֹת מִתָּמִיד   יֵש לְהוֹסִיף לְנַשֵּק וּלְחַבֵּק כִּי יֵש שֶלֹא יָדַעְתִּי עַד רְאִיתִיו   כְּחֹל עֵינָיו חָזָק לְהוֹתִיר בְּעַצְמוֹ גַּם בִּירִידָתוֹ אֶל הָאוֹר הַמַּעֲלֶה וּמַעֲלֶה לְמַטָּה.   מַבָּטוֹ מַחְסִיר אֶת עֵינַי הֵן פָּסְעוּ וְנִשְכְּבוּ בַּצַּד נָעֲצוּ כּוֹכָב נִפְלָא בְּחֲלַל חָזֵהוּ.  

    http://www.haaretz.com/hasen/spages/1095883.html קריאה נעימה    

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3735302,00.html   קריאה נעימה   חגית

  יום שלישי, כ"ד בסיון 16.6.09 בשעה: 21:00,  בית הסופר רחוב קפלן 6, תל אביב  עברית סקסמניאקית – ערב יונה וולך    משוררות צעירות קוראות וולך – חגית גרוסמן, אביה בן דוד , נוית בראל, אוסנת איטה סקובלינסקי, שירה ארד , סיגל בן יאיר, קרן קוך   שחקניות קוראות:  לני שחף, רימונד אמסלם מוסיקה: ערן צור מנחה: לני שחף עורכת: פרידה ...

          היֶלֶד עם הכּוֹבָע הכָּחוֹל  היָה בּוֹעֵט וְכּוֹתֵב בִּיְרֵכָיִם חֲזָקוֹת אֵין – סוֹף חוֹפֶשׁ שֶׁלָפַת אֶת צָוַארוֹ היָה הוֹזֶה שִׁירִים וּמֵעִיף בַּרְחוֹבוֹת מִלִים שֶׁאִישׁ לא שָׁמָע אוֹ הֵבִין. אֵיזֶה חוֹרֶף זֶה היָה לַיֶּלד עִם הכּוֹבָע הכּחוֹל שֶׁנעֶלָם לְעַצְמוֹ מֵאֲחוֹרֵי הבֶּטֶן הַגְּדוֹלָה וְלָבַשׁ שִׂמְלָת הֶרָיוֹן וְהיָה מִתְאוֹנֵן על אוֹבְדָן הַיְרֵכָיִם הָחַזָקוֹת בְּכָל בּוֹקֶר נוֹסְפָה יְבָבָה וְהכּוֹבע הכָּחוֹל ...

  סְלַח לִי אִם אֶפֹּל עַל כְּתֵפְךָ בִּפְנִים הָרוּחַ מִדַּי חֲזָקָה כְּדַאי שֶׁאֶצְעַק עַכְשָׁו וְאֶהְיֶה חוֹלָה זוֹהִי מַחֲלַת – מִלְחָמָה הָרוּחַ פּוֹרֵץ אַדְמוֹנִי מִשְּׂעָרִי שֶׁכָּל הַחֹרֶף הִסְתַּתֵּר בֵּין הַסְּפָרִים וְאֶחָד מְשֻׁגָּע שֶׁלֹּא פָּחַד לֶאֱהֹב אִשָּׁה גָּרַם לִי לְהַרְגִּישׁ חֲשׁוּבָה בָּא אֵלַי לוֹמַר לַיְלָה טוֹב וּלְהָכִין לִי כּוֹס תֵּה. מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת מִישֶׁהִי צָעֲקָה. שָׁכַבְתִּי לְצִדּוֹ שְׁטוּפַת זֵעָה עֶבֶד הַמֻּשְׁפָּע ...

      מרב מיכאלי | שמחת עניות   אז אחרי שהתקשורת גמרה להתפעל מההתקדמות העצומה ביחס לנשים, לנוכח נכונותו של בית המשפט העליון להכיר בהוצאות על טיפול בילדים לצורכי מס, והתעלמה מכך שמדובר בהכרה שהיא חלק מזערי מההוצאה הנדרשת – אפשר עכשיו לומר את האמת: מדובר בשמחת עניות, עניות מאוד. מעבר לעובדה המוסכמת על התומכות ועל המתנגדים כאחת, שגם ...

  בלילה ההוא נמטר מטר דקיק, כלל לא ליל סערה על גדות אגם מרהיב חיכתה נערה בעלטה שערה כתום ובעיניה ערפל כהה של בדידות היא באה לשם בכל לילה להתלכד עם רוח אהוב ורוחו ממריאה מעל פני המים מפני שלא זכה לקבורה באדמה בכל לילה הרוח רוחף בשערה ואין בכוחו להניח יד חמה בגופה הוא מתנשב באוזנה ושר לה הבטחה ...