אהכאבתי

סְלַח לִי אִם אֶפֹּל עַל כְּתֵפְךָ

בִּפְנִים הָרוּחַ מִדַּי חֲזָקָה

כְּדַאי שֶׁאֶצְעַק עַכְשָׁו וְאֶהְיֶה חוֹלָה זוֹהִי מַחֲלַת – מִלְחָמָה

הָרוּחַ פּוֹרֵץ אַדְמוֹנִי מִשְּׂעָרִי שֶׁכָּל הַחֹרֶף הִסְתַּתֵּר בֵּין הַסְּפָרִים

וְאֶחָד מְשֻׁגָּע שֶׁלֹּא פָּחַד לֶאֱהֹב אִשָּׁה

גָּרַם לִי לְהַרְגִּישׁ חֲשׁוּבָה

בָּא אֵלַי לוֹמַר לַיְלָה טוֹב

וּלְהָכִין לִי כּוֹס תֵּה.

מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת מִישֶׁהִי צָעֲקָה.

שָׁכַבְתִּי לְצִדּוֹ שְׁטוּפַת זֵעָה

עֶבֶד הַמֻּשְׁפָּע מִשֶּׁפַע אַהֲבַת זָרִים.

פִּי קָרוּעַ לְמַעְלָה, יָדַי שְׁלוּחוֹת לַאֲוִיר

הַתֵּה נִשְׁפַּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן, שְׁלוּלִית בָּקְעָה מִן הַמַּפָּה, הֵדֶיהָ הִתְקָרְרוּ.

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתוֹ, כָּל הַצִּיּוּרִים נִצְבְּעוּ אָז בְּסָגֹל

אַךְ יוֹם אֶחָד נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְרָאִיתִי שֶׁהִזְדַּקֵּן תּוֹךְ יוֹם.

הוּא שָׁכַב בְּחַדְרִי, בִּקַּשְׁתִּי שֶׁלֹּא יַעֲזֹב.

לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדָיו.