אֲנִי מְנַשֶּקֶת אָדָם יָפֶה
שְעָרוֹ לָבָן וּמוּעָט
וְעֵינָיו בּוֹרְקוֹת מִתָּמִיד
יֵש לְהוֹסִיף לְנַשֵּק וּלְחַבֵּק
כִּי יֵש שֶלֹא יָדַעְתִּי עַד רְאִיתִיו
כְּחֹל עֵינָיו חָזָק לְהוֹתִיר בְּעַצְמוֹ
גַּם בִּירִידָתוֹ אֶל הָאוֹר הַמַּעֲלֶה וּמַעֲלֶה
לְמַטָּה.
מַבָּטוֹ מַחְסִיר אֶת עֵינַי
הֵן פָּסְעוּ וְנִשְכְּבוּ בַּצַּד
נָעֲצוּ כּוֹכָב נִפְלָא בְּחֲלַל חָזֵהוּ.
כחול עיניך עצוב
ועל שפתיך תשוקת שָׁנִי
שיר אהבה יפה לאיש יפה בעיניי הכותבת. עובר כולו דרך העיניים.
לא כל כך הבנתי את הבית השלישי…סליחה
אהבתי את עיניה של חגית גרוסמן ואת הנימה המלבלבת של שפתיה אז נמשיך:
כְּחוֹל עֵינָיִךְ עֲצוּב
וְעַל שְׂפָתַיִךְ תְּשׁוּקַת שָׁנִי
לוּ הָיִיתִי מְנַשְּׁקָן
וְאָמְרָה לִי
בּוֹא גַּם אֶל גַּנִּי!
עדיף שתהיה סימטריה בין הבתים:
כְּחוֹל עֵינָיִךְ עֲצוּב
וְעַל שְׂפָתַיִךְ
תְּשׁוּקַת שָׁנִי
לוּ הָיִיתִי מְנַשְּׁקָן
וְאָמְרָה לִי
בּוֹא גַּם אֶל גַּנִּי!
קריסטאליזציה נוספת לא תזיק
סילקתי את "גם" והזרימה של השורה האחרונה השתפרה:
כְּחוֹל עֵינָיִךְ עֲצוּב
וְעַל שְׂפָתַיִךְ
תְּשׁוּקַת שָׁנִי
לוּ הָיִיתִי מְנַשְּׁקָן
וְאָמְרָה לִי
בּוֹאָה אֶל גַּנִּי!