מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע

לשניים וחצי הקוראים שממתינים לפרק הבא של 'ליכטנשטיין': אל תדאגו. יהיה. הבעיה היא שאחרי שבוע עם אינטרנט מקרטע ובהפסקות באדיבות חברת הכבלים הגרמנית, קשה לי להיכנס לראש של כתיבת 'רומן רשת' או מה שזה לא יהיה. מה שיותר מתחשק לי הוא לפרסם שיר יחסית קשה שאני בטוח גם בלי לדפדף שלא פרסמתי בעבר, והוא אחד משלושה שירים שכתבתי פתאום באנגלית ...

רק עוד כמה ימים נותרו לטקס האוסקר ה-80, ואני בספק אם השנה נישאר ערים לראות אותו בזמן אמיתי. יש לימודים למחרת. אבל אני כבר לא מעט זמן עוקב אחרי הבלוג של יאיר רוה, מבקר הקולנוע החביב עלי, שעושה יופי של הכנה לטקס וגם יעביר אותו בשידור חי בבלוג שלו: בלילה שבין ראשון ושני, ב-3:00 לפנות בוקר, יתקיים טקס האוסקרים. מי ...

אחרי הרשומות המרתקות של יעל ואמיר, נראה לי נכון לחלוק איתכם את הגישה שלי לאמונה, לדת, לאלוהים ובכלל. היא השתנתה מאוד לאורך השנים, אבל מעולם לא היתה ממש קונבציונלית. כעיקרון אני בא מבית חילוני. אבי הביא איתו קצת מסורת מאבא שלו, ואמי באמה ממשפחה רוסית-ליטאית חילונית עד אנטי-דתית; הם יצרו איזו פשרה שלפיה אף אחד לא דיבר על אלוהים, אבל ...

וואי, זה בא לי בזמן. מצד אחד הרגשתי חסר השראה לחלוטין להמשיך את 'ליכטנשטיין' ; מצד שני ממש לא רציתי להפסיק ולאכזב את 2-3 הקוראים הנאמנים; מצד שלישי הרגיש לי מוזר להכניס פתאום פוסט לא קשור באמצע הסדרה; ומצד רביעי הרגשתי מנותק מהבלוגייה מרוב זה שאני לא מגיב למה שהולך כאן (והולך הרבה). והנה בא שאלון השרשרת הקיטשי שיזמה יעל ...

  מיכל נשואה לבנקאי עשיר. ממש עשיר. כזה שמדורי הכלכלה היו שמחים לראיון אתו. לפני כמה שנים הם עזבו את הארץ מטעמי מס ועברו לליכטנשטיין. הם קנו שם טירה עתיקה מעל כפר שליו. במחיר מציאה. הוא נוסע הרבה, אף פעם לא בבית. הילדים הולכים לבתי ספר ליכטנשטייניים מסודרים, ובבית יש להם מורים פרטיים. הם מאוד מחונכים. מיכל מבלה אתם קצת ...

  נעמי לויצקי קיטרה כאן על עיתונאים לא מפרגנים, וגרמה לי לחשוב על שאלת הפרגון באמנות. זה לא דבר פשוט כל-כך: מצד אחד, לפרגן למישהו אחר זו פעולה אנושית חיובית ונעימה, שמטהרת את האווירה ובאיזשהו מקום מקדמת את כולם – את המפרגן, את המפורגן ואת התחום המשותף לשניהם. מצד שני, בתחום הצפוף של 'תרבות ישראלית' כל פרגון לקולגה הוא במידה ...

  1. פס גופיה שחור מתעקל מטה מוסט מעט ורק חצי מסתיר פס חזייה בגון טבעי, עולה ויורד עם נשימתה המקפיצה כתף ממנה שמטה ג"קט תכול צמרי אחרי שהתיישבה.   2. אפה פחוס פנימה, היא מבקשת מלצרית שתביא לה קלמרי, מסמנת בידה לחברה שהיא מאחרת.   3. תלתלי פנינה, חולצת טורקיז, מבט יפני כסכין מסתער על ספרי שירה.   4. ...

   (כתבה עם לינקים והערות) הצייר יוסל ברגנר, בן 87 (מהוותיקים!)  גר בשני בתי קרקע קטנים מחוברים ברחוב קטן במרכז תל אביב (מי אמר שאין כסף באמנות?) את הבתים קנה בשנות ה-70 (כבר אז.  ממזר ממולח) לאחר שזכה בלוטו. (הארץ, מוסף גלריה, דצמבר 2007)    

לוֹרֶם איפּסוּם דוּבּלוּם: שניים במחיר אחד (פורסם לראשונה במגזין "קצת תרבות" באתר קצה חוט, 13.1.08) [1] האינטרנט יאכל את הספרות [ר. א. ק.]   מהפכת המידע היא המהפכה הגדולה של זמננו. כולם יודעים את זה. האינטרנט משנה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים, שומעים מוזיקה, רואים סרטים. ובתחומים שהאינטרנט עדיין לא השתלט עליהם, הוא עוד ינצח בגדול. קחו למשל את הספרות ...

          לפני כמה זמן כתבתי בבלוג השני פוסט על התמכרויות, שתהה היכן עובר הגבול בין ההתמסרות (החיובית) להתמכרות (השלילית); אפשרויות מעניינות לא פחות פותח הצד השני של ההתמכרות – הגמילה. באנגלית, באופן משונה, אין ממש מילה לגמילה מהתמכרות. על עישון אומרים to quit או to give up, מלים שבלי התוספת 'smoking' יש להם קונוטציה של ויתור ...