מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
וואי, זה בא לי בזמן. מצד אחד הרגשתי חסר השראה לחלוטין להמשיך את 'ליכטנשטיין' ; מצד שני ממש לא רציתי להפסיק ולאכזב את 2-3 הקוראים הנאמנים; מצד שלישי הרגיש לי מוזר להכניס פתאום פוסט לא קשור באמצע הסדרה; ומצד רביעי הרגשתי מנותק מהבלוגייה מרוב זה שאני לא מגיב למה שהולך כאן (והולך הרבה).
והנה בא שאלון השרשרת הקיטשי שיזמה יעל והציל אותי – תואנה לכתוב פוסט מחוץ לסדרה, בהקשר קהילתי וקליל. מי אמר שקיטש לא יכול להציל נפשות.
אז הנה זה בא:
הספר הכי אהוב עלי: "לוליטה" של נבוקוב ו"פני מועדות לכוכבים" של אלפרד בסטר
הסרט הכי אהוב עלי: "לשבור את הגלים" של לארס פון טרייר (אבל "ירח מר" של פולנסקי בשלישייה המובילה – משהו משותף מאוד מאוד עם יעל)
מוזיקה מועדפת: נשים יוצרות (טורי איימוס, סוזן וגה וכו'), רוק מתקדם.
מזל: מאזניים
מה מצחיק אותי: משחקי מלים (וגם אבסורדים קיומיים, כמו אצל יעל)
מה משעמם אותי: מסיבות של בורגנים
מה מכעיס אותי: בירוקרטיה מטומטמת וחסרת לב
על מה אוותר בקלות: כלום. אם זה שווה, למה לוותר על זה?
על מה לא אוותר לעולם: הכתיבה
אוכל מועדף: איטלקי עם פזילה ליפני
משקה מועדף: קולה (התמכרות מצערת)
מקום אהוב בארץ או בעולם: פראג, פריז, הים של תל אביב
חיה מועדפת: טריסטול
עם איזו אישיות מתולדות האנושות הייתי שמחה להיפגש: עם אוסקר וויילד
מה התכונה הכי טובה שלי: תפיסה מהירה
מה התכונה הכי רעה שלי: חוסר תשומת לב לפרטים ולפעמים גם לאנשים
מה לא יודעים עלי: שאני חושב בערך פי עשר יותר מחשבות משאני מוציא מהפה או מהמקלדת, למרות שזה נראה ממש בלתי אפשרי. וחוץ מזה אני גם חסר קואורדינציה ברמות-על. כולל מאבקים ארוכים עם ניילון נצמד.
וכדי להיות ילד-טוב-בננות, הריני מעביר את השאלון הזה עם סרט ודובדבן מלמעלה ללי עברון-ועקנין, ליקיר בן-משה, לאלי אליהו, למיס קיטי פנטסטיקו ולעדה. תהנו!
אני דווקא כן יודעת את זה עליך..
גם אצלי זה ככה ואני חושבת שגם אצל רז סופר.
מה זה טריסטול?
החתול שלנו.
🙂 על שם מה או מי?
הלא הוא טריסטאן החתול.
אם ככה הוא מאד רומנטי, אבל אני מקווה שאין לו איזולדה…
על שם טריסטן מהאופרות של וגנר….
רונן!!!! הבנתי את זה. לכן כתבתי "אם ככה הוא מאד רומנטי, אבל אני מקווה שאין לו איזולדה…"
🙂
טריסטן מ"טריסטן ואיזולדה". למה מחק?
אהבתי את התשובה שלך על מה לוותר. מאוד תניני מצדך.
לשבור את הגלים שבר את לבי, ולא ישנתי בלילה. הוא ענקי, אבל הבעית אותי. לא אצפה בו יותר לעולם.
וגם אני מאוד אוהבת את לוליטה.
כמה דברים:
דבר ראשון: זה לא קיטש. ותראה באיזו מהירות וחריצות הגיבו אצלכם לקריאה של יעל ישראל.
דבר שני: גם אני התרשמתי בעניין התפיסה המהירה. עוד לא יצא לי לפני זה לדבר בענייני שפה ותחביר עם מי שלא מתמחה בהם ולמרות זאת להיות מובנת כל כך מהר ובדייקנות.
דבר שלישי: ניילון נצמד הוא צרה צרורה, גם כשהקואורדינציה בסדר. המצאה שטנית.
אחרון חביב: תודה על העברת השרביט (ועוד לבלוגיה אחרת, שומו שמיים!), ועל הדובדבן, כמובן.
רונן, למה אוסקר וויילד?