בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר
סערת רוחות
בשישי בבוקר, בעודי מרחק לא קטן מן הבית, תפס אותי הגשם. מה זה גשם! סערה, רעמים, ברקים, ברד שרט אותי על פני, ואפילו מעיל לא היה לי. טוב שזה קורה מדי פעם, פגישה כזאת פנים-אל-פנים עם איתני הטבע, להזכירך בכמה את בעצם כלום.
כל תופעות הטבע מקסימות אותי בצורה כזאת, כי מזכירות לי את המושג איתני טבע, את הכוח האלוהי הזה. אז אני מבינה איך בתקופות קדומות יותר, קדמוניות יותר, האמינו בכוחות הטבע כאל אלים.
כאלה הם הטל, הגשם, הרוח, הברקים, הרעמים, ליקויי שמש וירח, ו…הלידה.
אומי!
כל תופעות הטבע מקסימות אותי בצורה כזאת, כי מזכירות לי את המושג איתני טבע, את הכוח האלוהי הזה. אז אני מבינה איך בתקופות קדומות יותר, קדמוניות יותר, האמינו בכוחות הטבע כאל אלים.
כאלה הם הטל, הגשם, הרוח, הברקים, הרעמים, ליקויי שמש וירח, ו…הלידה.
שימחה בשביל המים במדינה,
קושי לפעמים בשביל האדם הקטן הפגיע.
לטוב ולרע אנחנו חלקיק.
יפה שאת לא מתלוננת, אומי.
מצאת פן חיובי בסיטואציה לא הכי נעימה – כל הכבוד!
חזיז ורעם!
איתן של הטבע היה בשישי האחרון ממש בוטה…:)
היי אומי היקרה
אני אוהבת שאת מרגישה את השניות
אהבתי את הפוסט הקודם על הציף ציף
שלך טובה
כמה שאת צודקת אומי הליכה בגשם ובסערה מזכירים לנו מי אנחנו ואת עצמת איתני הטבע והוד גבורתם
כל כך נהנתי מהתגובות… נתנו לי השראה. תודה. O.
או להפך, להרגיש עוד יותר חי!