בת 32, נשואה על פי התעודות, אמא לעלמה, שבקרוב ימלאו לה חמש. ביקרתי עד כה בתחנות הבאות: ילדות רוויית שמש ודת בנתיבות, התבגרות בפנימיית אבן בירושלים, שירות צבאי כאזובת קיר, לימודי פילוסופיה בתל אביב, נישואים ואמהות. ומקווה שכברת הדרך הראשונה במסע לא מבשרת את המשכו. בשנים האחרונות השלמתי כתיבת שלושה ספרי נוער, שאף הוצאה לא מוכנה להסתכן ולפרסם. גם בן זוגי הסתבך במילותיו כשהכרחתי אותו לקרוא את כתבי היד. אבל מה הוא מבין. הוא איש מחשבים.
שורה על גורלה של נערה
אינך ראויה לאהבתו של איש, לחש לה הלילה את מה שידעה זה מכבר, ואור היום, פיסת החום המכחילה במערב, גם הוא אמר.
מפה להליכה לאיבוד נתיבותית הלומת אייטיז, סופרת נוער בהתהוות, ניצולת הבורגנות הישראלית החדשה
יפהההההההההההההההההההההההההה
אותו דבר
האמת היא שהחלק השני של המשפט קצת מסורבל לטעמי, ועדיין, קורע לב
היי אורי
נוגע פוגע
משאיר תחושות
להתראות טובה
רק בקברי לילות, על משכבי
לפעמים ראיתי מרחוק
אילן שחור באור הכוכבים
ויש שהזכירני לבבי
שעם עלות השחר הוא ירוק.