. . מדליק הפנסים* והגנים התלויים בבבילוניה / ©רבקה ירון (זיכרונות או חלומות?)      [מדליק הפנסים נוֹחֵת על הגנים של בבילוניה]   (כֵּיצַד נוֹחֲתִים עַל הַגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה בְּאֵין יוֹדְעִים: הָיוּ גַּנִּים בְּבַּבִּילוֹנְיַה?)   מקהלה: הָא אָה בַּגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה   [נשמעת הוראה: הַדְלֵק פָּנָס / כַּבֵּה פָּנָס / הַדְלֵק פָּנָס / כַּבֵּה פָּנָס] [מדליק הפנסים מחפש ...

  . . שיירי היום / ©רבקה ירון   שְׁיָרֵי הַיּוֹם נִגָּרִים מִבֵּין הָרִיסִים: מִזְּמַן הוּא כּבָר לֹא בַּכִּיס הַקָּטָן שֶׁלִּי – לֹא זוֹכֶרֶת שֶׁהָיָה חֹר בַּכִּיס. כַּנִּרְאֶה בָּרַח בֵּין הַתְּפָרִים. אוּלַי חֵלֶק בָּרַח עוֹד בִּשְּׁלַב הַתַּכִּים. אוּלַי בְּזְבַּזְתִּי חֵלֶק. אוּלַי כְּבָר לֹא אֵדַע.   הַפִּרְסוֹמוֹת מַבְטִיחוֹת הֶחְזֵר מִיָּדִי וְשִׁחְזוּר לִטְוָח אָרֹךְ, וַאֲנִי קְטַנַּת קוֹמָה. לֹא בָּטוּחַ יִסְתַּדֵּר אֶצְלִי וְ/אוֹ ...

. . ובלילם השביעי / © רבקה ירון     וּבְלֵילָם הַשְּׁבִיעִי נָשְׂאוּ הַשָּׁמַיִם אֶת הָאָרֶץ             אֶת מְקוֹמָם שָׁכְחוּ       *     

. . כְּנָפַיִּם / ©רבקה ירון   צִפּוֹר   צִפּוֹר עֲלֵי כּוֹתֶרֶת נוֹבְטִים מִבְּשָּׂרָהּ נִתְלִים מְטִילִים אוֹתָהּ מַטָּה מַטָּה   מַטָּה   מַקּוֹרָהּ בַּ       (אֵיךְ תִּנָּשֵׂא                 )     *

. . . . ***   גּוּף שֶׁהָיָה קוֹל קוֹל שֶׁהָיָה לוֹ גּוּף וְכָל שֶׁהָיָה בַּקּוֹל    אֶתְגַּעְגֵּעַ        © רבקה ירון   ***  [לאריק איינשטיין. ברור.]  ***

  . . מַה נִּשְׁתַּנָּה / © רבקה ירון   מְחַכָּה לַחֲבֶרְתִּי וְחוֹשֶׁבֶת     כְּשֶׁהָעִבְרִית הָיְתָה מַסָּע אֶל הֶעָתִיד     הַגַּשָּׁשִׁים וּמַה הוּא עוֹשֶׂה לָהּ מַה הוּא עוֹשֶׂה וּמַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ (זְהִירוּת! עוֹד יָבִיאוּ לוֹ מַיִם עַד נָפֶשׁ)                 חֲבֶרְתִּי מַגִּיעָה, מִתְאַרְגֶּנֶת. חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה צוֹעֲדִים עַל פָּנֵינוּ. בַּעַל הַמָּקוֹם נִגַּשׁ, מַמְתִּין. חֲבֶרְתִּי פּוֹלֶטֶת נוּ, מַה נִּשְׁתַּנָּה, אֲנִי פּוֹלֶטֶת פּוֹסְט-מוֹדֶרְנָה, בַּעַל הַמָּקוֹם ...

    . . בלתי- / © רבקה ירון   אֶת הָאִישׁ הַחִוֵּר שֶׁפָּתַח אֶת דַּלְתּוֹת הַכְּנִיסָה כִּמְעַט רָמְסוּ. כֻּלָּם נִדְהֲמוּ כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם סְתָם כָּכָה בְּעִקְבוֹת מוֹדָעָה לָקוֹנִית עַל חֲלֻקַּת הַפְתָּעוֹת. נִדְהֲמוּ גַּם כְּשֶׁבְּתוֹך הֶהָמוֹן רָאוּ אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מוּמִים לְמִינֵיהֶם כֻּלָּם זוֹרְמִים פְּנִימָה שׁוֹעֲטִים-בּוֹעֲטִים עַל הַשָּׁטִיחַ הָרַךְ שֶׁהוֹבִיל אוֹתָם וְאַחֲרֵי שֶׁדָּחֲפוּ בָּטְשׁוּ קָפְצוּ וְדִלְּגוּ עַל כַּמָּה וְכַמָּה, ...

  . . לאחרונה / © רבקה ירון     לָאַחֲרוֹנָה אֲנִי נוֹתֶנֶת מָקוֹם לְשִׁירָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי אוֹ שֶׁהִכַּרְתִּי מְעַט. בְּמַהֲלַךְ הַקְּרִיאָה גּוּפִי רוֹעֵד חֲרָדוֹת לֹא לוֹ רֹאשִׁי מְמַיֵּן: אֶמֶת – נִסָּיוֹן לְהַזָּרָה – הִתְגּוֹנְנוּת גּוּפִי חוֹוֶה תְּשׁוּקוֹת לֹא לוֹ רֹאשִׁי בּוֹדֵק דַּרְגוֹת מִצּוּי גּוּפִי מְזַהֶה זִיּוּפִים לֹא לוֹ רֹאשִׁי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ – שֶׁמָּא גּוּפִי מְקַנֵּא גּוּפִי מִתְעַקֵּשׁ: זִיּוּפִים. לֹא ...

  . . על קצה המילה / ©רבקה ירון     קוֹרֶה שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת עַל קְצֵה הַמִּלָּה אִמָּא וְשׁוֹאֶלֶת אֵיפֹה מָתַי אֵיךְ כַּמָּה     כַּמָּה פְּעָמִים יֵשׁ     כַּמָּה חַיִּים יֵשׁ אִמָּא —

      . . על היש המושלם* / ©רבקה ירון            The ball I threw while playing in the park .Has not yet reached the ground Dylan Thomas, Should Lanterns Shine    שְׁמוּעוֹת מִלִּים שֵׁמוֹת סְפָרִים וְקָרוּסֶלָה וּפַּארְק שַׁעֲשׁוּעִים רַק הַתַּפְאוּרָה מִשְׁתַּנָּה     [בִּתִּי בַּת שְׁנָתַיִם-פְּלוּס מְשׂוֹחַחַת עִם בֻּבָּתָהּ. אֶחַד מֵחַכְמֵי הַדּוֹר מֵעִיר בְּלַעַג, הִיא בְּ-טוּ-חָה שֶׁהַבֻּבָּה מְבִינָה. ...