בננות - בלוגים / / מדליק הפנסים והגנים התלויים בבבילוניה
בין שתי הרשויות
  • רבקה ירון

    לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)

מדליק הפנסים והגנים התלויים בבבילוניה

 

 

.
.

מדליק הפנסים* והגנים התלויים בבבילוניה / ©רבקה ירון

(זיכרונות או חלומות?) 

 

 

[מדליק הפנסים נוֹחֵת על הגנים של בבילוניה]

 

(כֵּיצַד נוֹחֲתִים עַל הַגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה

בְּאֵין יוֹדְעִים: הָיוּ גַּנִּים בְּבַּבִּילוֹנְיַה?)

 

מקהלה:

הָא

אָה

בַּגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה

 

[נשמעת הוראה: הַדְלֵק פָּנָס / כַּבֵּה פָּנָס / הַדְלֵק פָּנָס / כַּבֵּה פָּנָס]

[מדליק הפנסים מחפש פָּנָס להדליקוֹ / לכבותוֹ] 


 

מדליק הפנסים מסַפֵּר:

בְּרֵאשִׁית, מִזְּמַן-מִזְּמַן, אָהַבְתִּי לִהְיוֹת מַדְלִיק הַפָּנָסִים  

וְאָהַבְתִּי אֶת הַהוֹרָאָה: הֵדְלֵק פָּנָס / כַּבֵּה פָּנָס /

וְאָהַבְתִּי לְצַיֵּת לָהּ, וְאָהַבְתִּי אֶת הַכּוֹכָב שֶׁלִּי –   

[הַהוֹרָאָה נִשְׁמַעַת: כַּבֵּה פָּנָס / הַדְלֵק פָּנָס /]

  עַד שֶׁהַמְּצִיאוּת נִשְׁתַּנְּתָה. וְאָז [הַהוֹרָאָה: הַדְלֵק פָּנָס / כַּבֵּה פָּנָס /]

רִחַמְתִּי עַל עַצְמִי מְצַיֵּת לָהּ, כָּעַסְתִּי עַל עַצְמִי מְצַיֵּת לָהּ

וְאָז [כַּבֵּה פָּנָס / הַדְלֵק פָּנָס /] עָזַבְתִּי אֶת כּוֹכָבִי

– וְהַהוֹרָאָה דּוֹלֶקֶת אַחֲרַי. אֲנִי מַדְלִיק פָּנָסִים – אֲבָל

כָּאן כָּל הַפָּנָסִים דּוֹלְקִים [כַּבֵּה פָּנָס / הַדְלֵק פָּנָס /]

[מדליק הפנסים מתיישב ובוהה בפנסים]

שִׁנִּיתִי כּוֹכָב, שִׁנִּיתִי מְצִיאוּת, שִׁנִּיתִי מָקוֹם –

– וְנוֹתַרְתִּי מַדְלִיק הַפָּנָסִים [הַדְלֵק פָּנָס / כַּבֵּה פָּנָס /]

הַהוֹרָאָה אֵינָהּ מַרְפָּה!

כְּלָל לֹא מַדְלִיק לִהְיוֹת מַדְלִיק הַפָּנָסִים! [כַּבֵּה פָּנָס / הַדְלֵק פָּנָס /]

[מדליק הפנסים שוכב על גבו מיואש, בוהה בפנסים]


 

מקהלה:

הָא

אָה

מַדְלִיק הַפָּנָסִים  

מִסְכֵּן

מַדְלִיק הַפָּנָסִים

מַזְקִין

בַּגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה

הַפָּנָסִים תָּמִיד דּוֹלְקִים

 

[מדליק הפנסים מתיישב, מאזין:]

 

מקהלה:

מוּסָר מֻשְׂכָּל:

אִם רַק מָקוֹם תְּשַנֶּה 

מַזָּלְךָ לֹא יִשְׁתַּנֶּה 

————————————————-

* "הנסיך הקטן", מאת: אַנְטוּאַן דֶה סָנְט-אֶכְּזוּפֶרִי. 

6 תגובות

  1. רוחה שפירא

    נימה של תמימות וליצנות גם יחד, עוברת כחוט השני בשיר-מחזה הזה.
    החיבור של מדליק הפנסים כאן עם דמותו על הכוכב שלו בסיפור-אגדה של הנסיך הקטן, מאפשר לנו כצופים לנוע עם תודעתנו בחלל הדמיוני שמעבר לזמן החולף וגם להתחבר למראות ולתפאורה של הגנים התלויים ולאגדות בבילוניה – בבל העתיקה.
    בקריאה ראשונה השיר נראה ונשמע לי כפטפוט מיתמם ופואטי של "כאילו" פנטסיה.
    בקריאה חוזרת השיר מקבל את כוחו דווקא מן השימוש במשחק, מסכה, הקצב החוזר של המקהלה ומשחקי אי-גיון ואירוניה, בשאלות שבסוגריים ובהוראות הבימוי והתפעול של משחק התפקידים ומשחק המילים גם יחד.
    הָא
    אָה
    בַּגַּנִּים שֶׁל בַּבִּילוֹנְיָה

    "וְאָז [כַּבֵּה פָּנָס / הַדְלֵק פָּנָס /] עָזַבְתִּי אֶת כּוֹכָבִי
    – וְהַהוֹרָאָה דּוֹלֶקֶת אַחֲרַי. אֲנִי מַדְלִיק פָּנָסִים -"
    לסיכום -שיר חכם ומדליק!

    • איזה יופי של שתי קריאות ותגובה אחת, רוחה!
      תודה!
      אִם נהניתְ, כפי שכתבת, אני שמחה מאוד.

      יום נעים וחמים בבית.
      (הפעם מזג האוויר מחליט :).)

  2. נטע התמר:

    אהבתי רבקה. שיר בדוגמת מחזה, כמו בימי יוון העתיקה.
    הרעיון הוא נפלא: בתוך גנים מקסימים, יושב לו מדליק הפנסים, וכואב את ימיו, במקום להסתכל סביב ולראות את שפעת העולם.
    וגם אם ישנה כוכב, מהותו לא תשתנה, כל עוד לא שינה משהו בפנים, כל עוד לא הוריד גדרותיו שלו.

  3. גלי צבי-ויס:

    משנה מקום משנה מזל?
    זו השאלה! איה הדרך אל אחד מפלאי תבל? היכן הם? והמקהלה היוונית מרמזת על הפנס המאיר את הדרך לשם, והוא אתנו, בידינו, בתוכנו. זה שינוי המזל, לשנות את "הדיסק" בפנים, למצוא את הפנס בתוכנו ולא מחוצה לנו.

  4. יום טוב צבי:

    המחזה היווני.
    זו המקהלה המורה את הדרך: מצא את האור בעצמך.

  5. נטע התמר, גלי צבי-ויס, יום טוב צבי:

    תגובותיהם לטקסט דכאן ניתנו (לאותו טקסט) באתר "דרך המילים".
    שכחתי לציין.
    איתכם הסליחה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרבקה ירון