בננות - בלוגים / / מה נשתנה
בין שתי הרשויות
  • רבקה ירון

    לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)

מה נשתנה

 

.
.

מַה נִּשְׁתַּנָּה / © רבקה ירון

 

מְחַכָּה לַחֲבֶרְתִּי וְחוֹשֶׁבֶת     כְּשֶׁהָעִבְרִית הָיְתָה מַסָּע

אֶל הֶעָתִיד     הַגַּשָּׁשִׁים וּמַה הוּא עוֹשֶׂה לָהּ מַה הוּא

עוֹשֶׂה וּמַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ (זְהִירוּת! עוֹד יָבִיאוּ לוֹ מַיִם

עַד נָפֶשׁ)

 

              חֲבֶרְתִּי מַגִּיעָה, מִתְאַרְגֶּנֶת. חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה

צוֹעֲדִים עַל פָּנֵינוּ. בַּעַל הַמָּקוֹם נִגַּשׁ, מַמְתִּין. חֲבֶרְתִּי

פּוֹלֶטֶת נוּ, מַה נִּשְׁתַּנָּה, אֲנִי פּוֹלֶטֶת פּוֹסְט-מוֹדֶרְנָה,

בַּעַל הַמָּקוֹם צוֹחֵק, רַק כּוֹבָעִים וְגַרְבִּיּוֹנִים וּמוֹסִיף,

כְּמוֹ תָּמִיד? (הִנְהוּן) [חֲבֶרְתִּי, לוֹ וְלִי:] וַאֲנַחְנוּ בָּנִים-

בָּנִים, בָּנוֹת-בָּנוֹת  

                         חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה חוֹלְפִים לְעֵינֵינוּ.                                                            

[חברתי:] חוֹזְרִים לַחֲרוּזִים בְּנַצְנַצִּים / [אני:] קוֹפְצִים

וּמְקַפְּצִים בְּמַגָּפַיִם שֶׁפַּעַם שָׁפְעוּ פִּשְׁעֵי קֶסֶם / [חברתי:]

עָבְרוּ לְסוּפֶּרְמֶן וְהַיּוֹם בְּשִׁמּוּשׁ טְרֶנְדִּי / [אני:] לְרַגְלֵי

הַמּוּתָגִים / וְתָגֵי הַמְּחִירִים /  תַּג מְחִיר? / קִצּוּרוֹ שֶׁל                                   

מוּתָג, יַקִּירָתִי / תַּג מְחִיר?!?!? / תַּג מְחִיר. / טְרֶנְדִּי. /

וְהֵם הַשּׁוֹלְטִים בַּכִּפָּה / בַּכִּפָּה?!?!? / אָ-הָא / רָצִיתִי

קָפֶה-וְ-סִיגַרְיָה-נְקֻדָּה אֲנִי מוֹדָה תּוֹךְ חֲשָׁשׁ אַלִּים,

מַתִּיקָה אֶת עֵינַי לָרְחוֹב  

                                                                

                                 (אַרְיֵה לְבִיאָה טִיגְרִיס וּנְמֵרָה

כּוּ-לָם מִתְהַלְּכִים בְּתוֹכִי וַאֲנִי כְּלוּב צַר) (אַמְבּוּלַנְס שׁוֹרֵק)

אֲנִי שׁוּב נֶאֱנַחַת וּמַפְטִירָה, כָּל כָּךְ רָצִיתִי רַק קָפֶה-וְ-

סִיגַרְיָה-נְקֻדָּה (עֵינֵינוּ בְּמִצְעַד חַלוֹנוֹת הָרַאֲוָה). אָז – אָז

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַמִּצְעָד הַזֶּה מִשְּׁאָר הַמִּצְעָדִים שׁוֹאֶלֶת חֲבֶרְתִּי

וְחוֹזֶרֶת וְשׁוֹאֶלֶת / [שקט. חושבים] [אני:] לֹא יוֹדַעַת. לֹא

רוֹאָה. אוּלַי שֶׁעַכְשָׁו גְּבָרִים וְנָשִׁים / וּמוּתָגִים / שְׁוֵי עֵרֶךְ /

וְכוּ-לָם דֻּגְמָנִים וְדֻּגְמָנִיּוֹת / מִגִּיל אֶפֶס / כָּל אֶחָד קוֹלָב

לְתָגִים לְמוּתָגִים / וּלְתַג מְחִיר / [מבט אלכסוני] [מבט מאשים]

[מבט מצפוני] [מבט נבוך + משלים] [שתינו, במבט חוקר:]

וְיֵשׁ גָּדְגֶ'טִים וַאֲבִיזְרֵי בָּמָה / [חברתי:] אֲבָל עֲדַיִן בָּנִים-בָּנִים,

בָּנוֹת-בָּנוֹת: סֶקְס-אַפִּיל הוּא שֵׁם הַמִּשְׂחָק / הַשֵּׁם?!?!? /

הְמְמ-הְמְמ [חיוך קטן] / זֹאת אוֹמֶרֶת- / [חברתי:] דּוּ יוּ

סְפּיק אִינְגְּלִישׁ? [קריצה] / [אני:] אֶ לִיטְל בִּיט- אוֹ-מַי-גּוֹדְנֶס! /

[חברתי, משועשעת ותוך הנהון ראש:] הַאֱלֹהִים קָטָן, קָטָן / [אני,

כָּמוֹהָ:] הַדּוֹלָר נָמוּךְ, נָמוּךְ 

 

                                         אָז מַה נִּשְׁתַּנָּה אֲנַחְנוּ שְׁתֵּינוּ

שׁוֹאֲלוֹת אֶת הַמֶּלְצַר הַנּוֹשֵׂא אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ (הוּא מֻפְתָּע, נִרְתַּע)

(אֲנַחְנוּ לֹא, וְשׁוֹאֲלוֹת:) אָז מַה קָּרָה לַמַּהְפֵּכָה הַפֶמִינִיסְטִית

בְּקִצּוּר תַּגִּיד מַה נִּשְׁתַּנָּה עִם הַפּוֹסְט-מוֹדֶרְנָה-

                                                             -גַּרְבִּיּוֹנִים

וְכוֹבָעִים הוּא עוֹנֶה, עֵינָיו מְסַיְּרוֹת בְּחַלוֹנוֹת הָרַאֲוָה וּמַדְגִּישׁ,

לְרֻבָּם, לְרוּ-בָּם, גַּרְבִּיּוֹנִים וְכוֹבָעִים  

                                             [שְׁתֵּינוּ: פוֹר אָס אִיטְ'ס אִינָאף.]

 

8 תגובות

  1. רבקה יקרה. מאוד מאוד נהניתי, מלא חיים, קצב, אנרגיה, ויופי. חיה אסתר

    • חיה אסתר היקרה,
      תודה!
      שימחת אותי וחיממת את לבי. בקור הירושלמי – באת בדיוק בזמן.

      שבת שלום ושלווה
      ותודה שוב.

  2. יונה [זמ"ש]:

    לדעתי – אחת הסאטירות המבריקות שקראתי.
    תודה.

  3. נטע התמר:

    ישיבה בבית קפה מול המותגים המהלכים.
    אהבתי את הכתיבה :)).

  4. גלי צבי-ויס:

    פוסט מודרנה ביום כה רטוב כשמים מגיעים עד נפש. מים בעיר דוד, מים לדוד המלך, אתן מתבוננות סביב.
    נראה כי המהפכה הפמיניסטית לא עשתה שינוי מהותי חיצוני. [למרות זאת:]
    נכון, בקרב האוכלוסיה *הדתית* חל שינוי מהותי, אופנה כבר לא לגמרי זרה להם.

  5. נטע התמר, גלי צבי-ויס:

    תגובותיהן לטקסט דכאן ניתנו (לאותו טקסט) באתר "דרך המילים".
    שכחתי לציין.
    איתכן הסליחה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרבקה ירון