בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
.
.
בלתי- / © רבקה ירון
אֶת הָאִישׁ הַחִוֵּר שֶׁפָּתַח אֶת דַּלְתּוֹת הַכְּנִיסָה
כִּמְעַט רָמְסוּ. כֻּלָּם נִדְהֲמוּ כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהָאֲנָשִׁים
בָּאוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם סְתָם כָּכָה בְּעִקְבוֹת
מוֹדָעָה לָקוֹנִית עַל חֲלֻקַּת הַפְתָּעוֹת.
נִדְהֲמוּ גַּם כְּשֶׁבְּתוֹך הֶהָמוֹן רָאוּ
אֲנָשִׁים
בַּעֲלֵי מוּמִים לְמִינֵיהֶם כֻּלָּם זוֹרְמִים פְּנִימָה שׁוֹעֲטִים-בּוֹעֲטִים
עַל הַשָּׁטִיחַ הָרַךְ שֶׁהוֹבִיל אוֹתָם
וְאַחֲרֵי שֶׁדָּחֲפוּ
בָּטְשׁוּ
קָפְצוּ
וְדִלְּגוּ עַל כַּמָּה
וְכַמָּה, הִגִּיעוּ
לַדְּלָתוֹת הַנֶּחְשָׁקוֹת וְרָאוּ אֶת
שְׁנֵי הַכִּסְּאוֹת
עַל אֶחַד מֵהֶם
יָשַׁב הָאִישׁ הַחִוֵּר
הַכִּסֵּא הַשֵּׁנִי הָיָה
רֵיק
*
מדוע דווקא בעלי המומים מובלטים?
שאלה טובה, אומי.
אלא שדווקא אני, הכותבת/המחברת, לא יכולה לענות לך עליה.
תודה! ושבוע טוב.
שיר-סיפור נהדר ומעורר מחשבה. למעשה, "ההפתעות" הם בעלי המומים או, בעצם, הזכות לקבלם כשווים בין שווים – שועטים וצוהלים ככולם.
ואולי אחד מהם עתיד לשבת על הכיסא השני – כיסא המלוכה (והרי גם הכיסא הראשון תפוס על ידי איש חיוור, מצולק, בלתי מושלם בעליל).
נהדר.
תודה רבה על הפרשנוּת וברוכה הבאה, ורד!
שימחת אותי מאוד.
תודה שוב!
הבכסא הריק גלומות כל ההפתעות כי הריק הוא תמיד התחלה של משהו חדש
וכמה כולנו זקוקים לרחמים נדחפים אל השער(קצת קפקאי -אל מול שער החוק)
(כן, חנה, קצת קפקאי. אַת קוראת אותי מכל כיוון :).)
כמה אמת יש בדברייך, חנה. כולנו זקוקים לרחמים.
תודה רבה על הפרשנות שלך.